החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אחרי סופ"ש כייפי ביותר, שכלל המון אוכל טוב, הופעה נחמדה (של הגרובטרון) ואמא אחת שחגגה יום הולדת. 

אחרי שאתמול הלכתי למספרה (פעם בשנה.. הגיע הזמן), אחר כך הלכתי לפגוש חברה טובה, ועוד הספקתי לחזור אתמול לצפון. 

כיף לי. 

נכון שכאן אני בעיקר בוכה ומוציאה את כל האיכס, אבל בגדול- כיף לי. 

יש לי הכל בחיים. ובהחלט אפשר להגיד שאני מצליחה. 

נכון שאני עדיין חושבת עליה המון. אין יום שהיא לא במחשבות שלי. 

אבל החלטתי פשוט לתת לזה את המקום שלו במקום להלחם. 

ועכשיו אני בדירה שלי, יש לי עוד זמן עד העבודה ובא לי ללכת לבשל משהו. 

התגעגעתי למקום הזה. 

:-)