החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

היום קמתי בקושי, כמו בהאנגאובר רק שלא שתיתי כלום. גם חלמתי שאני מאחרת. 

ונשחטתי בעבודה. איך אני עדיין מדברת אין לי מושג. 

אני מתחילה ממש לאהוב את המקום הזה. הולכים לקראתי ממש. 

אולי כי רואים שאני נותנת 100 אחוז מעצמי. 

עכשיו אני מחכה שהאחמשית היקרה שלי תאשר אותי בפייסבוק. זה לא פייר שכולם ראו את התמונות חוץ ממני. 

ובא לי שוב את אתמול. 

באמת שכבר הרבה זמן לא נהנתי ככה. 

ואני לא מפרטת יותר מזה למקרה שמישהו מהעבודה איכשהו יגיע לבלוג הזה. 

חג חמישי שמח, אפילו שטכנית כבר שישי. :)