בא לי להפסיק עם כל ההכרויות הוירטואליות האלו.
בא לי להכיר במציאות, במקומות נייטרליים.
להכיר בחלקים זה הכי כיף. ככה כשהכל גלוי והכל בא לך בבת אחת כמו באתרי הכרויות, זה מאבד מהקסם שלו.
ואני ההוכחה שאפשר להכיר לסביות בכל מקום, גם בתחבורה ציבורית.
הכרתי מישהי ברכבת, בנסיעה שגרתית. הפכנו לחברות טובות לאיזו תקופה.
הכרתי עוד מישהי באוטובוס, התכתבתי איתה איזה כמה חודשים, אבל היא היתה הזויה מידיי. המושג TMI לא נכלל אצלה בלקסיקון כנראה.
ככה שאפשר להכיר באמת בכל מקום.
אז כן, אני לא אפסיק לגמרי את הקטע הוירטואלי, עדיין אהיה פעילה בפורום כי הוא כרגע בתקופה לא טובה ואני מנסה להחיות אותו, אבל החלטתי להתחבר יותר למציאות.
ואם בעבודה שלי קשה לי להכיר כי כל שני וחמישי מתחלפים שם עובדים אז אני אכיר במסגרות אחרות, לא חסר.
יש בזה משהו כייפי, כל ההיסוס הזה והחוסר וודאות אם היא בכלל לסבית, או שאולי סטרייטית, יש בזה ריגוש מסויים. לדעת עליה פרטים בחלקים.
וזה גם חוסך קצת את העניין של הדייטים, כי דייט עם מישהי שהכרת במסגרת מציאותית כלשהי (עבודה/לימודים וכו) הוא דיי שונה מדייט שהכרת בוירטואלי. גם אין את הקטע הזה של האכזבה מהמראה החיצוני שיש ברוב הדייטים- את יודעת מראש מה את הולכת לקבל..
אז הפסח הזה הביא איתו כל מיני רעיונות חדשים שמתחילים להתרוצץ לי בראש.
ואחרי הפסח אני אתחיל לשווק בצורה רצינית יותר את הסדנה שלי ולכתוב ללקוחה שחזרה.
זהו.
מחר יום ארוך של נסיעה וישר לעבודה.
שיהיה חג שמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
