החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

מחשבות על מה לעשות עם החיים. 

מצד אחד מתה על הדירה שלי מצד שני מתבאסת שאני לא יכולה לגור לבד במרכז. פשוט לא יכולה. 

רק אם אני אעבוד את נשמתי למוות אולי אני אצליח. איכשהו. 

מצד אחד אוהבת את העובדה שאני לא צריכה לקום מוקדם בבוקר, מצד שני מתבאסת על זה שאין לי עניין בעבודה. 

אני לא יודעת מה לעשות. 

ואני כל כך צריכה לדבר איתה. וגם זה מעצבן אותי. 

ההרגשה הזאת שאף אחד לא ידע להבין אותי כמוה. אוף. 

משהו חייב להשתנות. 

מבולבלת מתמיד. 

הלוואי שהיא היתה מדברת איתי. 

:/

ובא לי זוגיות כבר. ממש בא לי. בא לי מישהי שתדע להבין אותי כמוה. 

אז שידרתי את הבקשה שלי ליקום וכתבתי סטטוס בפייס. 

מקווה שהיקום יזדרז קצת. כי נמאס לי. 

אני על סף רתיחה. מכל הבחינות. 

וזה לא כיף. 

אבל העיקר שמושלם לי.