ולא, הפעם לא מדודבר על אהבה..
הפעם מדובר על הנבלות בעלי ההון ששולטים בעולם, יותר ממה שאתם חושבים.
ככל שאני נחשפת לכל מיני קבוצות בפייסבוק, שכדאי לכם להחשף אליהן רק אם אתם לא רוצים לישון בלילה, אני יותר מתלבטת.
מצד אחד, בא לי להיות עשירה כמוהם ולהלחם בהם.
מצד שני- מה אכפת לי אני. במילא אני לא רוצה ילדים והקבוצות האלו רק מחזקות את חוסר הרצון הזה. אז למה לטרוח? בשביל מה?
למה לחפש צרות?
הרי אני יודעת באיזו קלות אפשר להכניס אדם חף מפשע לכלא.
מתישהו יגיע יומי ואסתלק לי מהעולם הזה וזה יהיה סוף הסיפור מבחינתי, אז למה זה טוב המלחמות האלו?
אוקי, אז אני יודעת שהמנוולים עושים צרות. מה זה עוזר לי?
ממתי אני איזה סופרמן שבא להציל את העולם מהחארות המולטימיליאדרים?
וכאן עולות לי שאלות עד כמה אכפת לי מהייקום הזה, מהאנשים שחיים בו, מאנשים בכלל.
אכפת לי מהחברות הטובות שלי, אלו שאיתי בכל מצב ואלו שאני לא יודעת איך היו נראים החיים שלי בלעידהן.
והדרך להיות עשירה כמוהם היא רק אם אני אקים איכשהו את הפייסבוק הבא. או אצליח לארגן קבוצה מספיק גדולה שכל אחד מהם יתרום את חלקו לעושר המצטבר הזה.
כרגע, הסיכוי לשני המצבים הוא אפסי.
גם כי אין לי שום רעיון שיכול להיות הפייסבוק הבא, עם כל הכבוד לרעיונות שלי וגם כי רוב האנשים לא מודעים למה שבאמת קורה ואם כבר מיידעים אותם הם לא מאמינים.
אז אני בהחלט לא יודעת מה לעשות. לא ידעת עד כמה אני מסמפטת את העולם הזה בכלליותו כדי להיות איזה סופרמן שיבוא להציל אותו מהרעים.
אכפת לי בעיקר מהתחת שלי ומהתחת של החברות שלי. טוב, לא בדיוק אבל הבנתם את הכוונה.
מלא מחשבות שמשאירות אותי קצת חסרת אונים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
