החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אזהרת ספויילר, למי שלא קרא את הספר.

אז בשישי, ביום ההולדת, אחותי ראתה שיצא סרט על הספר המצויין הזה.

ראינו שהוא בלב אז אמרנו יאללה, בטוח לא נתאכזב.

להתאכזב לא התאכזבתי. אבל אחרי שיצאתי מהסרט הבנתי דבר אחד.

השחקנים לא משחקים. כלומר, המשחק פה לא מורגש. רוב הדמויות הן דיי אנמיות. הכי מורגשים הם הבריונים כמובן.

הדמויות מאוד ריאליסטיות, רוב השחקנים הם אנשים מהיישוב שסביר להניח שלא תשמעו עליהם, אלא אם אני סתם בורה בקולנוע כי לא הלכתי מלא זמן.

למעשה, בהרגשה שלי, השחקנים הצטיינו בחוסר משחק. אבל אולי דווקא זה מדד למשחק טוב. לא יודעת.

הסרט גם דיי נצמד לספר, לפחות עד קצת אחרי האמצע. הם לא שינו דבר בעלילה עד הנקודה הזאת. וגם השינוי היה לדעתי כדי לעמוד במסגרת הזמן המוקצב- שעה וחצי. היה מאוד מוזר לראות סרט ולדעת מה הולך לקרות בו כל שניה.

אפילו השחקנים נראים בדיוק כמו שדמיינתי אותם. הזקן בן המאה לא ממש נראה כמו זקן בן מאה, אלא אם הוא לקח שיעורים משמעון פרס על איך להראות צעיר לגילו. או שאולי שתייה מרובה בכל זאת עושה משהו טוב לעור, גם אם היא הורסת את הכבד.

בסך הכל זה סרט חביב להעביר איתו שעה וחצי, או דייט ראשון נחמד, אבל לא משהו שהייתי משלמת בעצמי.

3.6 כוכבים.