לפני איזה חצי שעה חזרתי מ"ישיבה" אצל בת דודה שלי, שהתעקשה שאני אבוא למרות שאני לא מכירה שם אף אחד. באתי כי אף פעם לא הייתי אצלה ורציתי בעיקר לראות את הבית. היתה לי הרגשה שהחברות שלה לא יענינו אותי, וצדקתי.
אתמול בעבודה הבוסית הודיעה שעושים ערב גיבוש, אחרי שכל העשרה חודשים שאני שם הצעתי פעמיים לעשות ערב גיבוש ושומדבר לא קרה. אז שאלתי אם עושים לי מסיבת פרידה. היום תלו בכניסה דף ואמרו שכל מי שרוצה לבוא שירשום את עצמו. מתחת לרשימת שמות היו הצעות למקומת. אז בקטע של ההצעות למקומות רשמתי- וואלה לא יודעת.
ובשבת חברה החליטה שהיא מנסה לגרום לי להישאר והוציאה אותי לטיול בגולן. היה כיף, וגם התברר שהעולם יותר קטן ממה שחשבתי והיא מכירה את בת דודה שלי (אותה אחת מתחילת הפוסט) אבל זה לא יגרום לי להישאר..
ואני רק שואלת- איפה הייתם כולכם כל השנה הזאת שאני פה??!? מה התעוררתם עכשיו?
ובאופן מוזר, מאז שהבנתי שבלוטת התריס שלי משתוללת וכל הדיכאון שלי פשוט קשור לזה, אני כמעט לא חושבת עליה.
זהו.
קצת מוזר לי שכולם התעוררו עכשיו.
עדיף מאוחר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
