החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אתמול חשבתי לעצמי- אז מה באמת עוצר אותי מזוגיות? 

הרי ברור שכל ההתאהבות באהבת חיי היא רק תירוץ. ברור שיש משהו מעבר. 

ואני יודעת מהו המשהו הזה. 

המשהו הזה זה המשפטים ששמעתי בתיכון. מאמא שלי, מאחותי. 

משפטים שעדיין מהדהדים בראש, גם אם ביום יום אני לא חושבת עליהם, גם אם הדחקתי. 

זה שם. 

ואתמול שמתי לב, שאני הופכת את המשפטים האלו למציאות. 

בזה שאני מאמינה להם. גם אם אני לא באמת מאמינה להם. 

אני ממשיכה "לשמוע" אותם. 

מחשבה יוצרת מציאות- גרסת המציאות. 

עברתי על כל משפט ושמתי לב איך, בהתנהגות ובבחירות שלי, הפכתי אותו לנכון. 

אני בוחרת נשים שלא שמות עלי, כדי שבאמת אף אחת לא תשים עלי. 

אני בוחרת נשים שלא מתאימות לי, כדי להרחיק ממני את הנשים המתאימות. 

אני בוחרת נשים שיופי ואסטטיקה זה אישיו מבחינתם, כדי להרחיק ממני נשים שיקבלו אותי איך שאני. 

אז אומרים שמודעות לבעיה היא חצי הדרך לפתרונה, אולי בקרוב אגיע גם לחצי השני.