פעם, בתקופת המינרווה העליזה, הייתי מגיעה לפאב ואומרת שלום ל10 או 20 נשים, תלוי באיזה יום בשבוע זה היה. ממש סבב חיבוקים ונשיקות (תרגעו, בלחי) סביב הבר. הייתי באה לבד, כי הייתי יודעת שבטח אפגוש שם מלא נשים ויהיה כיף.
היום כבר מזמן אין מינרווה, עברתי לצפון, יש בר חדש וחצי מהקהילה התבגרה והתפזרה.
יש לי חברה טובה אחת, עוד חברה שכשאנחנו בקשר טוב אפשר להגיד שהיא חברה טובה, וכל מיני אחרות שמידיי פעם שלום מה נשמע. ועוד חברה שהיתה חברה טובה כל עוד שהייתי בצפון והיא היתה גם.
בקיצור, המצב לא משהו.
בקיצור, אני צריכה חברות חדשות. דחוף. כאלו שאפשר להרים אליהן טלפון ולקבוע איתן בפאב.
כאן נתקעתי.
איך עושים את זה?
יש בפייסבוק שלי מלא נשים. כולן לסביות. טוב, לא כולן, חלקן בי. יש מצבים שאני רואה בצט 10 וגם 15 נשים מחוברות.
ומי מדברת איתי? רק החברה הטובה. ואולי עוד אחת. זהו.
איך עושים את זה?
הנה, הבחורה החדשה. הוספתי אותה לפייסבוק. אישרה אותי. מחיאות כפיים. מה עכשיו? לכתוב לה? על מה? סתם שלום שלום?
נכון, יש לנו מלא נושאים משותפים ולמדנו באותו מוסד לימודי (אחד מהלימודים שלי, לא התיכון או היסודי..) והעברנו ככה חצי שעה בדיבור בלי להרגיש.
אבל מה עכשיו?
למה מתוך 10 נשים מחוברות, רק אחת מדברת איתי? זה סוג של סטטיסטיקה? שאר הנשים הוסיפו אותי סתם? לא, לפעמים אני בקשר איתן. טוב, לא עם כולן. עם חלק. אז מה.
ואולי פשוט לא רואים שאני מחוברת? זה יכול להיות?
תכל'ס, אם אני אעשה מפגש של כל הנשים שאצלי בפייסבוק, יכול לצאת אחלה מפגש. אולי זה רעיון טוב. או שלא?
מודה שגם אחרי יותר מ4 שנים, עדיין לא ממש הבנתי איך מתנהלים בפיסבוק הזה. איך מכירים.
מרגיש לי כאילו אני מטרידה שאני כותבת סתם מה נשמע. הרי אם הן היו רוצות לדבר איתי, הן היו פונות אלי. או שלא?
זה כמובן לא תקף לגבי מי שאני מכירה כבר שנים, ויש כמה כאלו. אליהן יותר נוח לי לפנות. אבל למי שאני לא בקשר קבוע או ארוך, מה עושים?
נתקעתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
