בדקתי כמה כסף יש לי בפנסיה. הופתעתי. גם אחרי המיסים, יהיה מספיק. זה, בנוסף לחיסכון קטן שצברתי, בנוסף למכירה ביתית של דברים שקניתי בצפון ואני לא אצטרך, בנוסף להנחת מורים שתתן לי מורה שאני מכירה, ואני יכולה לקנות מערכת חדשה ברמה סבירה. נשאר רק להתחיל את כל התהליך של הוצאת הכספים, עניין שכשלעצמו יכול לקחת כמה חודשים. ולארגן את המכירה.
ואתמול חשבתי על זה שעד עכשיו, כל פעם שהיתה לי הזדמנות לקנות סוף סוף תופים ולהגשים את החלום, קרה משהו שמנע ממני.
וניסיתי לחשוב למה.
זה חלום חיי, מכיתה ח'. תחשבו כמה שנים זה.
והנה, אפילו עכשיו, שיש לי את הכסף זמין, הופ, אני בחובות. אני מגדירה חוב ככסף שיהיה לי מאוד קשה להחזיר. הכסף שיש לי בפנסיה יכול להקל על החובות.
אבל הפעם אני בוחרת בתופים. כי החובות לא גדולים ואיך חברה אמרה לי אתמול- אני בכל מקרה אחזיר אותם, השאלה רק כמה זמן זה ייקח.
למרות שזה מפחיד, כי זה להגשים חלום שמלווה אותי הרבה זמן.
ואם אני לא אהיה טובה כמו שאני חושבת ומרגישה שאהיה?
ואם אחרי כמה שנים יימאס לי?
זה קצת מרגיש כאילו ברגע שאגשים את החלום הזה, זהו, אין יותר למה לשאוף, למרות שזה לא נכון.
שלושה-ארבעה חודשים מהיום, אני בדירה החדשה שלי, מתופפת על המערכת החדשה. ובלי חובות, כי אני הולכת לעשות להם סיכול ממוקד.
אתמול כבר התחלתי. פרסמתי סטטוס בקבוצה נפלאה בפייסבוק של עצמאיות. כמה פנו אלי. מקווה שייצא מזה משהו טוב.
והחלטתי שאני שמה מיקוד על הסדנאות שלי. זה הכסף הגדול וזה מה שיקרב אותי הכי מהר למטרה.
אולי אני אפילו אשים פה שעון כזה למעקב על כמה נשאר.
לוח זמנים הוא כזה: בסביבות ינואר, נכנסת לדירה החדשה ומתחילה לארגן את החדר והדירה בכלל. עד סוף פברואר- קונה מערכת. עד סוף מרץ- אין חובות והסדנה שלי רצה. זהו.
בהצלחה לי.
ובלי קשר- השילוב הזה של השמש והגשם עושה לי ממש טוב. חבל שאי אפשר שיהיה סתיו כל השנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
