החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

רק שחררתי את דף הנחיתה שלי וביקשתי חוות דעת באיזו קבוצה שאני חברה בה בפייסבוק, הופ- מישהי השאירה פרטים כדי לקבל מידע.

רק מה- כשהיא נרשמה עדיין לא הכנתי שום דבר לשלוח, כי בדף נחיתה רשמתי שיישלח אליהם מייל עם כל הפרטים.

אז הכנתי איזה מייל בחמש דקות רק כדי לשלוח לה (ככה זה גם נראה, מילא) ועכשיו אני עושה משהו יותר רציני.

כיף שזה היה מהר, מעניין מה יקרה כשממש אתחיל פרסום..

היועצת השיווקית הקדימה את הפגישה למחר, וזה בא לי בול בזמן, כי אני באמח מבולבלת מכל הקטע הזה של איך עושים את זה נכון עם הדף נחיתה וכל זה. 

והאנימטורית שלחה לי אחלה רעיון לסרטון תדמית, נראה לי שאני אאמץ אותו בחום. ממש אהבתי.

וגם הספקתי לשכתב משהו להילרית שעשיתי איתה ברטר.

וכן, יש לי יעדים. ואני חייבת לעמוד בהם.

היעדים הם 3 סדנאות בחודש, 5 פגישות ייעוץ בחודש ו5 לקוחות לכתיבה בחודש.

סביר בהחלט נראה לי.

תראו מה זה.

איך יודעים שאני באמת כבר לא מאוהבת בהיא שעכשיו אני שונאת? הבלוג שלי פתאום מדבר יותר על העסק שלי..

וכנראה שהטיפול שעברתי באמת שחרר לי משהו איתה, כי שונאת נראת לי פתאום כמו מילה גדולה מידיי.

אני פשוט רוצה עדיין את ההתנצלות שלי.

נראה לי שזה לא מוגזם לבקש התנצלות.

אני גם פחות חושבת עליה. כאילו, כן, חושבת, אבל פחות. ובצורה ממש שונה. לא בהתעניינות או משהו כזה. כמו שאני חושבת על כל אחד שכבר לא בקשר איתי.

והשאלון השבועי על פניו דווקא בא לי בטוב, אז אולי מחר אענה עליו. לפחות לפי הנושא שלו.

ומשהו לגמרי אחר שמציק לי פתאום.

התחלתי לקרוא את התנ"ך, סתם כי נראה לי מוזר שאת הברית החדשה אני יודעת כמעט בע"פ ואת התנ"ך לא.

אז נתקלתי בפסוק שהשם אומר שם שהוא יעשה את האדם "כצלמנו וכדמותנו". ממתי השם מדבר על עצמו בלשון רבים?

ובנימה אופטמית זאת.. לילה טוב.