החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

להיות רק עצמאית זה מאתגר. 

עכשיו פתאום אני מסתכלת על השבוע הקרוב ורואה חור שחור אחד גדול.

אין לי כלום. שום תוכניות.

מן הסתם שגם זוגיות אני לא אחפש במצב כזה, כי במצב כזה זה לא בריא.

מן הסתם גם אם אמצא מישהי שמוכנה להשקיע זמן ואנרגיה במישהי שרק מקימה עסק, היא בטח תהיה עסוקה בחיים שלה.

ולי יש שפע של זמן. וזה לא שילוב טוב.

אלא אם פתאום אכיר לקוחה או מישהי שאתשף איתה פעולה ופתאום נתאהב.

נכון, אני תמיד יכולה ללכת לעבוד כשכירה. אבל אני לא רוצה.

פעם אחת, פעם אחת ולתמיד, אני רוצה לעלות על הגל של העסק ולעוף איתו. להתאבד עליו, כמו שאומרים.

והנה, אני עושה מלא דברים שלא עשיתי פעם.

יש לי יועצת שיווקית. נפגשתי איתה היום. היא פתחה לי כמה אפשרויות שלא חשבתי עליהן.

ועוד נמשיך לעבוד.

נתנה לי תקווה גדולה, היא נשמעת רצינית.

זה בתמורה לזה שאני אכתוב לה.

ויש לי דף נחיתה שהיום סיימתי לגמרי לעבוד עליו וכל מה שכרוך בזה ועכשיו נשאר רק לשווק. 

ויש לי אנימטורית שעושה לי סרטון תדמית, משהו שגם לא היה לי פעם, גם בתמורה לזה שאני אכתוב לה. 

ועדיין, מרגישה קצת תקועה באיזשהו מקום.

אז נכון שעבודה כשכירה תיתן לי איזושהי מסגרת, אבל כבר ראיתי בעבר שהמסגרות האלו בדרך כלל גומרות לי את העסק.

ובתכלס, העסק הזה קיים כבר כמעט 4 שנים. התחלתי אותו בסוף 2010. ועד עכשיו לא עשיתי כזה הרבה.

אז כן, אמא יושבת לי על הראש שאמצא לי עבודה ואני מבינה אותה. והכיס גם יושב לי על הראש.

אבל אני יודעת שזה לא יהיה טוב. אני מרגישה שכל הפעולות האלו שאני עושה, כן יביאו אותי יותר רחוק מלמצוא עכשיו איזו עבודה.

אין ספק שאני אצטרך הרבה תמיכה זמן הקרוב. הולך להיות מאתגר.