החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

כשהחלטתי שזהו, אני מפסיקה להיות שכירה, ונותנת גז על העסק שלי כי עכשיו קורים בו כל מיני דברים מגניבים, אחת הסיבות להחלטה היתה שאני לא טיפוס של בוקר.

לפני תשע בבוקר אין מה לדבר איתי בכלל.

אבל מה. לאנשים אחרים יש תוכניות אחרות. והם מתנהלים מוקדם. כי אמהות קמות מוקדם. ואיכשהו אני מוקפת אמהות בזמן האחרון.

והיועצת העסקית שלי לוחצת עלי לקיים את הסדנה שלי בעשר בבוקר. כי היא מצטרפת אליה.

ועוד במקום שאין לי גישה תחבורתית נוחה אליו.

וזה ייאלץ אותי, שומו שמיים, להתעורר בשעה הלא חוקית של, שימו לב, שמונה בבוקר.

אז נכון, זה פעם בשבוע.

ונכון, זה בשבילי ולא בשביל מישהו אחר.

אז אולי אני מתפנקת. ואולי אני סתם מתבכיינת.

אבל באמת שאין מה לדבר איתי לפני תשע.

אני פשוט לא ערה, גם אם אני ערה.

אבל זה היה אחד הדברים שבשבילם הלכתי לעצמאות. אחרת הייתי מוצאת לי איזו משרת ערב, כמו שעשיתי בצפון, וזהו.

מה אתם הייתם עושים?