החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

כי בחרת להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה.

ואם יש משהו שאני שונאת, זה שמוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה.

ואם בחרת לעשות את זה, אז עד הסוף.

מעבר לעלבון, מעבר לכעס, מעבר לזה שזאת הוצאת דיבה לכל דבר, מעבר לעוגמת נפש שהיתה לי.

בחרת להוציא את הכביסה החוצה.

סבבה.

בחירה שלך.

זה כבר לא בנינו יותר.

זה כבר לא ברמה שאני יכולה לשבת לדבר איתך אחד על אחד ולסגור עניין.

לא רוצה לדבר איתך.

לא רוצה לשמוע ממך. 

והלוואי שיכולתי לשכוח שאת קיימת.

אבל אם בחרת, לכי עם זה עד הסוף.

למרות שיכאב לי להוציא על זה כסף שלא אראה בחזרה- התחלתי לחפש עו"ד, אז כדאי שתתחרטי.

ואני מכוונת את זה אלייך למרות שהבת זוג שלך (לכאורה) כתבה את זה, כי את והבת זוג שלך זאת יחידה אחת מבחינתי.

ולכל מי שאומר לי לרדת מזה- אני מוכנה לשלוח את ההודעה המדוברת במייל, ולראות אם אתם הייתם שותקים על כזה דבר.

אני לא אשתוק. שתקתי מספיק.