החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

תחושת החופש.

בצפון היתה לי תחושה של חופש גדול. כאילו אני נמצאת בטיול שלא נגמר.

אולי בגלל הנוף המקסים שהייתי מוקפת בו, אולי בגלל המרחק, אולי בגלל הדירה הגדולה שהיתה לי שם.

ופה? פה אני מרגישה קצת כלואה.

נכון, הכל קרוב, הכל נגיש, יש תחושה של אינספור אפשרויות.

אבל חסרה לי כל כך תחושת החופש. לקום בבוקר ולדעת שאני חופשיה לעשות מה שבא לי.

נכון, גם עכשיו אני חופשיה לעשות מה שבא לי. כל עוד אני לא שכירה.

אבל זה משהו עמוק יותר שאני לא ממש יודעת איך להסביר.

אולי זה גם העובדה שפה אני גרה 10 דקות מאמא. אולי העובדה שהדירה הזאת יותר קטנה מהדירה בצפון, למרות שמספר החדרים זהה.

אולי העובדה שיש לי שכנים פתאום, כשעד עכשיו הייתי קומה אחרונה.

איך משיבים את התחושה הזאת של החופש?

שאלה טובה.