החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אחרי שקמתי בבוקר לגלות שכמעט כל מה שהיה אמור להיות לי היום נדחה, נגמרו לי כל האנרגיות.

ב12 פשוט החלטתי שדי ונכנסתי למיטה עד יעבור זעם.

ואז חשבתי על כל החברות שלי שהיו מתות להכנס למיטה ב12 בצהריים אבל הן תקועות בעבודה ובלימודים ובחיים שלהן.

אז לרגע זה הרגיש לי כאילו אין לי חיים אבל רגע אחרי זה פשוט הבנתי שבדיוק גם בגלל זה אני עצמאית. כדי שאני אוכל להכנס למיטה ב12 בצהריים אם זה מה שבא לי לעשות. למה, מישהו יגיד לי לא?

אז אחרי שעה של התמרמרות במיטה עם עצמי ואחרי שהגעתי למסקנה הזאת, קמתי עם אנרגיות חדשות והתחלתי לעשות דברים. 

התחלתי בלהזמין קבלות חדשות, כי בשעה טובה נגמר לי הפנקס הישן ואני לא יודעת איפה הפנקס השני, והעיצוב שלהן יצא יותר יפה ממה שהיה לי.

מקווה שזה ייצא ככה גם בהדפסה.

אחר כך ישבתי לי בסלון עם הטאבלט ובשקט כתבתי מאמר ללקוחה. והבנתי שוב כמה כיף זה שיש טאבלט שאפשר לכתוב בו גם מחוף הים למעשה.

תוך חצי שעה מאמר שהתברברתי איתו כמה ימים היה מוכן ושלחתי לה.

ועכשיו נזכרתי בכל אלו שאמרו לי שלא יהיה לי נוח לכתוב בטאבלט, האמת שזה אפילו יותר נוח מלכתוב במחשב, כי בטאבלט יש את האופציה של השלמת מילים, שאני מחכה שיבוא הגאון ויעשה את האופציה הזאת גם למחשב.. אפשר לכתוב משפט שלם רק בעזרת השלמת מילים של המקלדת בטאבלט.

וכותבת תוכן אחרת שיש לי איתה שת"פ אמרה לי שדף הנחיתה מוכן ושהיא תעדכן אותי בהתפתחויות, מה שאומר שיש סיכוי טוב להרבה עבודה חודש הבא.

ועוד מעט הולכת לחנוכת בית של בן דוד שלי, מעניין איך יהיה. 

ואני צריכה ג'ינס חדש כי שלי כבר נראה לי מת. אז מתישהו צריך לעשות קניות, משהו שאני דיי שונאת לעשות (מפתיע, הא? מעדיפה לעשות קניות בסופר) אבל אין ברירה.

מעניין אם הפגישה שנדחתה לעוד שבועיים באמת תתקיים. אסור לי לבנות על דברים לפני שהם קורים.

ועכשיו הולכת לשלוח מייל ללקוח ולהתארגן לחנוכת בית שאני יוצאת אליה.

כמה כיף להיות עצמאית, אפילו שזה מתיש. :)