כשאני מודיעה לחברות שלי על ההחלטה הדרמטית ליום ההולדת, התגובות משעשעות אותי במיוחד.
הגדילה לעשות חברה אחת שמילאה לי את המסך בחתים.
וחברה אחרת שפשוט הוציאה לי לרגע את הרוח מהמפרשים ואמרה לי שלא כדאי כי אין לי דברים מצחיקים כאלו.
היא פשוט לא מכירה את הצד המצחיק שלי, כי איתה פחות נוח לי לעשות צחוקים משום מה. בניגוד לחברה הכי טובה שלי, שעל כל שיחה רצינית יש לנו שתי שיחות שטויות וצחוקים. או משהו כזה.
חשבתי לעשות את זה לערב לחברות בלבד, אבל זו קצת בעיה. בעיקר בגלל העובדה שבסטנדאפ הסטנדאפיסט מדבר עם הקהל ושואל אותו שאלות, כדי שזה לא יהיה נטו מונולוג וכדי ליצור עניין. אם זה יהיה ערב לחברות בלבד, אני לא אוכל לשאול אותן שאלות, כי אני כבר מכירה את התשובות וזה ירגיש ממש דפוק אם אני אנסה לעשות את זה.
וחוצמזה, המבחן האמיתי הוא הרי מול אנשים זרים, כי חברות טובות יכולות לצחוק מנחמדות או בגלל שהן כבר מכירות את ההומור שלי.
וזה לא שאני מתכוונת לפתוח עכשיו בקריירת סטנדאפ, זה סתם בשביל החוויה, אז מקסימום אני אגמור בתור מיץ עגבניות.
חוצמזה עבר עלי סופ"ש רגוע למדי, עם המון תובנות חדשות.
מחכה כבר לליל הסדר, החג האהוב עלי בשנה. :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
