לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

חיה כמו שאני רוצה לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2015

לא יודעת מה המחשב שלי מנסה לומר לי


אולי גם הוא רוצה להשתחרר ממני?

 

לפני חודש בערך, קצת יותר, הלך הכרטיס זיכרון. עכשיו כנראה שהלך הכרטיס מסך.

איך הגעתי למסקנה הזאת?

הלוגו של המסך מופיע כשמדליקים אותו, ואחריו הכיתוב אין אות. כלומר, המסך עצמו עובד.

המחשב לפי הרעשים פועל כרגיל.

החלפתי כבלים, אז זה לא בעיית כבלים.

 

נשאר כרטיס מסך. עוד 180 ש"ח הלכו, במקרה הטוב.

אם התלבטתי מה לעשות עם הכסף שיגיע אלי מהמכירות הביתיות, הנה התשובה.

 

אולי באמת הגיע הזמן שאמכור גם אותו ואתקן את המחשב הנייד הישן שלי, זה שנסע איתי לאנגליה ועבר איתי המון.

התיקון יעלה לי 500 ש"ח בערך ואת הנייח עם המסך אמכור ב1,500 ש"ח (קניתי אותו בכפול.. בעסה) מה שמשאיר לי רווח של אלף ש"ח ביד.

לא כל כך בטוחה שאני רוצה לתקן אותו ולא לקנות חדש פשוט, כי הוא פשוט איטי בטירוף וזה מה שגרם לי לדפוק אותו (תרתי משמע, דפקתי לו מכה והלך ההרד דיסק..) רק שכרגע אני צריכה כסף ולא רוצה למכור את הנייד הזה. אז מסתפקת במה שיש.

 

וזאת היתה חפירה מאוד לא מעניינת על מחשבים ומה שהם מנסים לומר לנו.

אולי אני באמת צריכה מחשב נייד, כדי לא להיות תקועה באותו מקום כל היום. מעניין איך החתול שלי יגיב לזה.

אולי כדאי לעשות ניסיונות בכאילו לפני ולראות.

והאמת שבכל מקרה אני צריכה לפטופ, גם למצגות לעסק החדש וגם לפגישות של העסק הישן.

 

מזל שבראשון אני חצי יום מחוץ לבית, אז לא ארגיש יותר מידיי בחסרונו של המחשב.

 

חוץ מזה, נראה לי שהתמכרתי לאיסוף בקבוקים, כי ממש כואב לי לראות בקבוקים קטנים בכלובי מיחזור ולדעת שאני לא יכולה לאסוף אותם. מצד שני, השבוע לא אספתי כמעט.

אני צריכה לגדל יותר משמעת עצמית. זה טוב בלי קשר.

מעניין אותי אם אותם אנשים שזורקים ערמות של בקבוקים קטנים היו זורקים שקל לפח. כי זה בעצם מה שזה. לזרוק שקל שלם לפח.

 

הגעתי למסקנה שאני צריכה להפסיק לדאוג לאוכל. אני לא צריכה הרבה אוכל ואמא תמיד מבשלת לגדוד (אפילו שאנחנו רק 3 כולל אותה) אז תמיד אני לוקחת לה ועוד היא זורקת כי נשאר מלא.

 

החלטתי גם שאני לא מוציאה החודש אף שקל מהחשבון שלי. כלומר, חוץ מההוראות קבע וההורדות האוטומטיות. אני לא מושכת מזומן ולא משתמשת בכרטיס אשראי. אם אני צריכה משהו אני אשיג כסף בשבילו. אם זה משני העסקים שלי, מאמא או מהבקבוקים. מעניין איך זה לחיות חודש שלם בלי לגשת לכספומט אפילו לא פעם אחת ובלי להשתמש בכרטיס אשראי אפילו לא פעם אחת. אולי בסוף אוכל לכתוב על זה ספר- חודש בלי בנק ולהיות מיליונרית. אבל זו כמובן לא המטרה, אלא לאזן את המינוס שלי.

 

התחלתי גם כל ערב להגיד לעצמי לפחות 5 פעמים את המשפט הבא: "כסף תמיד מגיע אלי בקלות". זה עוזר. עובדה, איך שפרסמתי למכירה כמה דברים פתאום מבול של התעניינות. פרסמתי את אותם דברים לפני זה ואף אחד לא פנה. טוב, עשיתי עוד שינוי בפרסום השני- כתבתי על התמונות עצמן את המחירים, בתוכנת עריכת תמונות פשוטה קלה וחינמית בשם פוטו פילטר.

אני אומרת יחד עם המשפט הזה עוד כמה משפטים, תוך כדי הליכת שמונה. מסתבר שזה עוזר למוח לקלוט את הדברים טוב יותר.

ממליצה גם לכם לנסות את זה. גם את זה אני מתכוונת לעשות חודש ולראות איך הולך.

 

הפוסט הזה כבר הופך להיות ארוך מידיי. אז אני אסיים כאן.

 

שבת שלום לכם. :)

נכתב על ידי , 28/8/2015 21:41   בקטגוריות חיים, אופטימי, אינטרנט, עבודה, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 42




21,945
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoga27 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noga27 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)