החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

זו המטרה של הכל.

וכרגע למרות שזה נראה כאילו כן, אני עדיין לא חופשיה באמת, כי עדיין אין לי כסף לעשות את כל מה שאני רוצה לעשות.

למעשה, אין לי כסף בכלל.

בנינו, אני לא באמת רוצה להרוויח 5,000 ש"ח. זה נחמד. ואם זה יקרה זה יעזור בהרבה דברים.

אבל אם ארוויח 5,000 ש"ח ולא יהיה לי זמן לנשום, או שאהיה תקועה באיזה משרד 8 שעות, לא עשיתי בזה כלום.

יהיה לי כסף, אבל לא יהיה לי חופש. כמו לרוב השכירים בעולם.

וזו אחת הסיבות שאני רוצה להתמקד רק בעסק. חוץ מזה, שבעסק אני עוברת התפתחות אישית וצמחיה, בעסק אני צומחת ולומדת כמו שלא הייתי לומדת בשום משרה בעולם.

מעדיפה שיהיו לי 4 פגישות בשבוע- 2 חדשות ו2 פגישות המשך, להרוויח מעט, אבל שיהיה לי כסף לשלם את כל החובות שלי, לחסוך ולבזבז.

נכון שאם אעבוד כפול מזה ארוויח יותר ואוכל לסגור את החובות שלי יותר מהר אבל היי, למה לי? אין לי בעיה להיות בחובות, כל עוד אני יודעת שיש לי איך לשלם אותם.

בניגוד לרוב האנשים, מבחינתי חוב הוא סכום שאין לי מקור תקציבי שיכסה אותו.

זאת השאיפה בסופו של דבר. להיות כלואה 7 או 8 שעות במשרד מול מחשב, או אפילו באיזו חנות, לא ממש מדבר אלי. יש דברים הרבה יותר טובים שאני יכולה לעשות בזמן הזה. כמו למשל להיות עם החתול החמוד שלי או לטפל בגוף שלי. או ללמוד או לעשות דברים אחרים.

אני כבר בחצי הדרך לשם. וזה כיף. :)