כל כך שקועה בניסונות לחלץ את עצמי מהמצב הזה, שאפילו אין לי ראש לאהבה.
ומפחדת קצת שכשהמצב הזה ייגמר ויהיה יותר טוב אתעורר פתאום למציאות אחרת, שבה לא אהיה צעירה בת 30 פלוס קצת, אלא הרבה יותר מבוגרת.
וזה לא שקל לי למצוא בכלל מישהי, עם הטעם המאוד ספציפי שלי ועם מיליון הדרישות שלי. ועם זה שאני לא רוצה ילדים. גם לא לאמץ ילדים של מישהי אחרת.
כבר הייתי בסרט של להיות בזוגיות בלי שקל על התחת, ולא בא לי שוב. לא בא לי להיות עם בת זוג עכשיו ולא להיות מסוגלת להזמין אותה לצ'יפס במקדונלס.
ויש את חוסר האמונה. כל כך לא מאמינה שאמצא מישהי. כל כך מתקשה להאמין שיש שם מישהי שבאמת עונה על כל הדרישות שלי, ושאני אענה על שלה.
בסדר כן, צריך להתפשר, אין בעיה. אבל יש דברים שהם ביג נו נו מבחינתי. כמו סמים למשל. כן, אפילו גראס. לא רוצה את זה בקרבתי.
ויש את העובדה שאני פשוט לא נמשכת לרזות. טיפ למלאה הבאה שאתאהב בה והיא לא בי- פשוט תרדי במשקל.. זה, יותר מהכל, מה שגרם לי להפסיק לאהוב את ההיא.. פשוט לא נמשכתי אליה יותר.
ואפרופו אהבה, האקסית פתאום חזרה לחיי. לא יודעת למה, אבל אין לי שום בעיה עם זה. עברתי הלאה ממזמן ודווקא נחמד לי לדבר איתה מידיי פעם.
חזרה לחיי זה אומר שדיברנו קצת, והיא הוסיפה אותי בפייסבוק.
זה נחמד. מעניין אם היא עוד קוראת פה.
זה די מדהים כמה דמעות שפכתי על שתיהן ועכשיו אני דיי אדישה. כן, אני עדיין קצת עוקבת אחרי ההיא, באמצעים שיש לי, ואין לי ממש מושג למה אני עושה את זה. התירוץ שלי זה שאני רוצה לדעת שהיא בחיים והכל בסדר, אבל יש לי דרכים אחרות לדעת את זה. אז ממש לא ברור, אבל אני מניחה שכולן עושות את זה איכשהו ואני לא מאוד אופתע אם יתברר שההיא קוראת פה.
טוב, לפחות אני יודעת על מה אני צריכה לעבוד אם אני רוצה אי פעם זוגיות. והאמת, אני לא כל כך בטוחה שאני רוצה.. אולי זה באמת פשוט לא מתאים לי כל הקונספט הזה של זוגיות.
ומסקס סתם אני מפחדת, בעיקר בגלל מחלות למיניהן. כן, יש עוד מחלות חוץ מאיידס ודיי חבל לי שאין מספיק מודעות לזה בקהילה.
פעם הייתי הרבה יותר חופשיה גם בקטע הזה. התקלקלתי. ובתכלס, עכשיו כשהלב שלי לגמרי פנוי, למה לא בעצם? אולי רק מהפחד שהתאהב בה.. מפחדת מזה כמו לא יודעת מה עכשיו.
זהו. צריכה ללכת להמשיך לעבוד. בעיקר על עצמי אבל בסדר.
שיהיה לכם יום ירוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
