החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

מרגע שנכנסתי לפה רציתי לעזוב.

רעש אימים. אין לי מושג איך הדיירת לפני חיה כאן 30 שנה, אבל כנראה היא גם היתה רעשנית כזאת.

ועכשיו זה סיפור לעזוב. סיפור למצוא דירה אחרת בתקציב הזה שגם תהיה עם אוכלוסיה יותר נורמלית.

ואין לי מושג מי יסכים לגור בבניין רועש כל כך. אולי אמכור לדתיים, כי יש פה בית כנסת קרוב ולהם לא אכפת.

בקיצור, תסכול. בקטע שאני כבר מאחלת דברים איומים לשכנים מסויימים פה.

יש רק שכנה אחת שאני אוהבת, מישהי שמאכילה חתולי רחוב ועושה לי טוב על הלב וכל השאר.. אלוהים ישמור לאיזו צרה נכנסתי עם הבניין הזה.

אין לי כוח לבניין המפגר הזה כבר.

צריכה דחוף למצוא משהו אחר.