החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

ומזל שאני עצמאית. ומזל שאני לא נשואה.

אלו המחשבות שעוברות לי בראש כל פעם שאני קרואת בקבוצות העסקיות שאני חברה בהן, שרובן שם אמהות.

עם כל כך הרבה תלונות, לא ברור לי למה עדיין אנשים מביאים ילדים. 

ועוד מתייחסים לזה כאל נקודת השיא של חייהם. הלו, זאת לא נקודת השיא, זאת נקודת השפל כי מכאן והלאה החיים שלכם לא שלכם, הם של הילדים שלכם.

בתקופה הקצרה שניסיתי לחפש עבודה, גיליתי שאפילו זה שיש לי 4 שמות מפריע לי. אם לפני היו חוזרים אלי, עכשיו כבר לא חוזרים אלי בכלל. למה? מניחים שאני נשואה. ובגלל הגיל שלי, בטח מניחים שיש לי ילדים.

מזל שאין לי. ומזל שאני עצמאית שלא תלויה בשום בוס.

כן, אין לי שקל על התחת וזה קשה רצח אבל אם הייתי צריכה לצאת היום בבוקר מהבית לאיזו עבודה מסריחה, סביר להניח שהייתי מתקשרת להגיד שאני חולה ושיקפצו לי. 

במקום זה אני מקדמת את הדף העסקי החדש שפתחתי יום חמישי, מפרסמת פריטים למכירה (למה אף אחד לא קונה עדיין? המחיר סביר בהחלט), מדברת עם אנשים ומקבלת חיבוקים מהחתול הכי חמוד בעולם, למרות שבכלל תכננתי ללכת לביטוח לאומי ואחר כך לאיקאה, סתם לעשות שם סיבוב ולקנות נרות, כי יש שם אחלה נרות במחיר סביר. 

החלטתי גם שלרגל החורף המתקרב אני אציע את השירות שלי גם בסקייפ. אף פעם לא ניסיתי את זה באמת, מעניין איך זה יעבוד.

אפשר לעשות שם שיתוף מסך כך שאני מניחה שזה אפשרי.

תולה הרבה תקוות בדף החדש הזה, מקווה שהוא יצליח יותר מהקודם.

איזה בעסה שכל יום שישי ניקיתי והברקתי את הבית. עכשיו כבר שוב הכל מלא בוץ בגלל הגשם ומחר אצטרך לנקות שוב.

בעסה.

שבוע טוב שיהיה לנו.