מתלוננים על יוקר המחיה ועל כמה שקשה לחיות פה ושוכחים שמפה זה מתחיל. מזוגות צעירים שישר אחרי החתונה רצים לקנות דירת 4 חדרים. למה? כי מתישהו בעתיד "כשיהיה כסף" (כרגע אין כי כל הכסף נשרף על החתונה המנופחת שעדיין משלמים על ההלוואה בשבילה) אז אולי יביאו איזה ילד או שניים, שפשוט חייבים חדר משלהם כי מה פתאום שני ילדים בחדר, זה כל כך שנות ה80.
לצערי יש לי כמה בנות דודות שעשו בדיוק את זה. ואז מתחילות הפשרות. גן לילד? ניקח איזה גן שלא ברור מהו שבו הילדים לא יוצאים לשמש כי אין שם חצר, אבל העיקר שהוא עולה 600 ש"ח בחודש ולא כפול כמו בגן נורמלי. אז נעבוד עד שמונה בערב ולא נראה את הילדים ונחיה רק בין הבית לעבודה כדי לגמור את החודש.
אז כן, מפה מתחיל יוקר המחיה. מה רע בלקנות דירה, לגור בה שנה, שנתיים, שלוש. ארבע. להביא ילד (אני נגד אבל זה עניין לפוסט אחר), שיגור בחדר הנוסף (דירת 3 חדרים), ואז אחרי שנה או שנתיים כשרוצים להביא לו אח או אחות לעבור. יותר הגיוני לא?
לא. הרי חייבים דירת 4 חדרים חדשה מקבלן. למה? כי בניינים ישנים מתפוררים ומתפרקים. אה באמת? כי לא עפו פה מרפסות ובלוקים מבנינים חדשים לגמרי.. ממש לא..
אני שונאת את הדירה שלי. שונאת את כל מה שקשור בבניין הזה, חוץ מזה שהוא נורא נגיש לת"א ויש אחלה מאפיה ליד. לפחות פעם בשבוע אני מפנטזת על איך אשליך לשם בקבוק תבערה ואני כבר לא יכולה לספור את כמות הפעמים בהן הזמנתי את המוקד מאז שנכנסתי לדירה הזאת. נראה לי שאפילו כבר בשבוע הראשון שלי שם הזמנתי אותם. ועדיין המחשבה על דירה חדשה מקבלן עושה לי רע. גם בגלל המחיר וגם כי- למה? יש כל כך הרבה דירות יד שניה, למה לא לנצל?
בנתיים אני "יושבת" על אמא שלי שתסכים שאעבור מפה לעיר אחרת שאני הרבה יותר אוהבת, שרחוקה מפה רק חצי שעה נסיעה באוטובוס וכבר גרתי בה פעמיים ומה לעשות שאני צריכה את האישור שלה כי היא בעלת המאה פה.. לי אין כסף אפילו לקנות בלטה, בטח לא דירה שלמה.
אז שמישהו יסביר לי למה זוג צעיר צריך דירת 4 חדרים, אם אף אחד מהחדרים האלו הוא לא משרד או קליניקה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
