פרסמתי באחת הקבוצות בפייס שאני מחפשת עבודה פיזית. לעבוד עם הגוף. להיות בתנועה. להרגיש שיש לי גוף.
עפו עלי. אחד אפילו הגדיל ושלח לי הודעה מתרשמת בפרטי. ואם זה לא היה עצוב, זה היה מאוד מצחיק.
אנשים, יש לכם גוף. ומה אתם עושים איתו? יושבים כל היום מול מסך ועונים לטלפונים לא חשובים.
אחר כך הולכים לכמה מכונות באיזה אולם סגור, מוציאים ימבה כסף על פעמיים בשבוע שבהן רצים לשומקום ועושים כל מיני תרגילים שלא ברור עד כמה זה מועיל לגוף (כבר ידוע שאם עושים כושר לא נכון הגוף ניזוק), במקום לעבוד בעבודה פיזית, להיות בתנועה ולהכנס לכושר, כשעוד משלמים לכם על זה.
אז כן, אני מחפשת עבודה פיזית. בא לי להיות בתנועה. בא לי להרגיש שיש לי גוף. נמאס לי לשבת מול מחשב. היה לי את זה מספיק. באחת העבודות שלי אפילו היה לי משרד משלי והרגשתי חשובה.
אבל תכל'ס, הכי נהנתי בכל העבודות הפיזיות שלי. כן, קופאית זאת עבודה פיזית. למרות שהיא בישיבה. זאת עבודה עם הגוף, כי יש דברים מאחורי הקלעים שקופאיות עושות שאתם לא רואים, כמו לסדר במקום את כל הדברים שאתם משאירים ליד הקופה כי התחרטתם ברגע האחרון.
וכבר עבדתי במחסן והיה לי כיף, כבר הרמתי ארגזים מלאי ספרים ולאט לאט נכנסתי לכושר והייתי נשארת אם לא הייתי רוצה להתחיל ללמוד.
ובא לי לחזור לזה. בעיקר אחרי שהפנמתי כבר שתקופת הפנסיה שלי נגמרה ואני צריכה להתחיל לעבוד. אז אם כבר, לעבוד עם הגוף.
ודווקא השבוע הגשם חוזר. נו באמת.
שבת שלום לכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
