החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

הימים האחרונים עוברים עלי במין ניתוק מוזר. עושה את מה שצריך לעשות ולא יותר מזה. לא חושבת יותר מידיי. שקועה בעבודה החדשה שלי, שיש לי בה הרבה מה ללמוד.

גם חברתית אני יחסית מנותקת. העזרה של החברה הטובה שלי הגדירה לי מחדש את המושג חברות טובה ודיי התנתקתי רגשית מכל מי שסובב אותי כרגע.

עדיין מדברת עם חברות ועדיין מתייעצת, פשוט פחות מחוברת רגשית ופחות משקיעה אנרגיה. ובעיקר אין לי אנרגיה לשמוע את כל הסיפורים על כל הנשים שהן מכירות. פשוט אין לי כבר כוח וחשק להיות יעצת זוגית במשרה מלאה או אפילו חלקית. חוץ מזה שהסיפורים כל כך חוזרים על עצמם שזה פשוט מעייף.

אתמול ושלשום אמא אירחה לחנוכה את המשפחות שלה ושל אבא ז"ל. והגעתי כי הייתי צריכה להגיע וכי ידעתי שיהיה שם אוכל טעים. אבל בתכלס לא יודעת עד כמה התחשק לי להיות שם.

בעבודה נחמד לי. האנשים נראים נחמדים, אולי אם הייתי במצב רגשי אחר אפילו הייתי יוצרת כמה חברויות חדשות ואולי זה בכל מקרה יקרה עם הזמן. איך שלא יהיה, באתי לשם כדי לסגור את החובות שלי ולהתאושש כלכלית ולא כדי להכיר חברים חדשים.

היום בדרך לעבודה ראיתי גור חתולים קטן מתחת למכונית. צווח. בדרך כלל יש עלי אוכל אבל הפעם לא היה לי. ולא ידעתי מה לעשות. הוא היה מתחת למכונית, לא ידעתי אם יש שם עוד חתול או לא והייתי חמש דקות מהעבודה ובאיחור.

אפילו לא היה לי עט לרשום לבעל הרכב פתק שיש לו גור חתולים מתחת לרכב. אכלתי את הלב כל היום ואין לי מושג מה עלה בגורלו.. מנסה לחשוב לעצמי שאני לא יכולה להציל את כל חתולי הרחוב.. ואין מה לעשות כרגע. מחר אבדוק שוב כשאעבור שם ואבוא אולי עם אוכל.

בדרך הביתה מהעבודה קניתי לחתול שלי שמיכת פליז. יש בשופרסל ב10 שקלים. פרשתי לו על הרצפה, שיהיה לו פחות קר בלילה, בעיקר כשהגשם עומד לחזור בסופ"ש.

כל כך רוצה להביא לו עוד חתול, מחכה להתואשש כלכלית כדי שזה יקרה.. עד אז אני משתדלת לתת לו את כל האהבה.

חודש קשה עומד לעבור על כוחותינו. לפחות בסופו יהיה לי קצת כסף לשלם חלק קטן מהחובות שלי.

נר שלישי שמח שיהיה לכם.