החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

ממשיכה לחשוב ולתהות לעצמי על הדרך שלי, הכיוון שלי בחיים.

אתמול לפני שנרדמתי שאלתי את עצמי אילו חברות אני רוצה סביבי, אילו כבר לא מתאימות לי וצריך להפרד מהן ואיך אני יוצרת חברויות חדשות.

שתיים כבר לא מתאימות לי. מאחר וקשה לי להפרד כי עברנו הרבה יחד, אני פשוט אאט את הקשר. לא אנתק לגמרי, אבל גם לא אזום כלום.

כשבחנתי את החברות שאני כן רוצה סביבי הבנתי דבר אחד: הן מראות נכונות להשקיע בי. איתן אני מרגישה שההשקעה הדדית, שלא רק אני עושה את הכל ושלמרות שגם להן יש חיים משלהן, הן עדיין מוצאות זמן להפגש איתי, לדבר איתי, וכמובן שהכל הדדי.

אפשר להגיד מפה ועד הודעה חדשה שאני חשובה להן, רק שהמעשים הם שמוכיחים את זה.

ויש חברה אחת שהתנתקתי ממנה ואני דיי רוצה לחזור לקשר, רק שאני מרגישה שהיא שופטת אותי בכל משפט שני שלה בערך ואין לי מושג איך לעלות את זה בפניה.

בא לי קצת להכיר חברות סטרייטיות. כרגע יש לי רק אחת וגם איתה אני אדלל את הקשר. פשוט כי עייפתי מכל סיפורי הזוגיות שנשמעים כמו קופי פייסט של הסיפור הקודם. משעמם אותי כבר.

ולכן בא לי חברות עם עומק, שמסוגלות לדבר על דברים מעבר לדברים שקשורים בזוגיות. נמאס לי להרגיש יועצת זוגית במשרה מלאה. גם אין לי מושג למה הן חושבות שהעצות שלי שוות משהו, לפחות בעניני זוגיות, אם הזוגיות האחרונה שלי היתה לפני משהו כמו 5 שנים ונמשכה משהו כמו 3 חודשים. אבל נו, שיהיה.

וזה הוביל אותי לשאול את עצמי- מה בעצם ההבדל בין חברה טובה באמת, לבין בת זוג, חוץ מהמגע הפיזי והמשיכה כמובן?

הרי הדרישות האלו הן אותן דרישות גם מבת זוג, אז מה ההבדל הגדול? אולי בגלל זה אני לא כל כך צריכה זוגיות?

לא ממש מצאתי תשובה עדיין.

ובאשר לשאלת האיך מכירים חברות חדשות- לימודים זה אחלה פיתרון. וגם פיתרון לשאלת ה- מה אעשה ברגע שכל החובות שלי יכוסו ואני אוכל לעשות מה שבא לי. ללמוד, כמובן. ויש כל כך הרבה דברים שאני רוצה ללמוד, שאין לי מושג מאיפה להתחיל. כבר הפנמתי את זה שלא יהיה לי תואר, בגלל הסטטיסטיקה המעצבנת, אבל יש כל כך הרבה תחומים מקצועיים שבא לי ללמוד, שאני רק צריכה לבחור במה להתחיל.

בעבודה זאת גם אופציה להכרות ויש שם שתיים שלוש שאפשר לפתח את הקשר מולן. רק שהתקשורת היחידה בנינו היא במהלך ההפסקה וגם זה רק אם במקרה הן יוצאות להפסקה איתי, כי אנחנו עובדות במחלקות אחרות לגמרי ובאזורים אחרים, כך שאין ממש תקשורת, אז זה ייקח זמן. 

מה שמשאיר את הלימודים כאופציה הכי טובה להכרויות בכלל, לא רק של חברות טובה, כך שברגע שהחובות שלי יצטמצמו קצת, אוכל לחשוב על זה ברצינות.

ואם כבר חברות, תוך כדי כתיבת הפוסט הזה ראיתי את הנושא החם ואין ספק שמבחינתי אשת השנה שלי היא אותה חברה שעזרה קצת לצאת מהברוך ונתנה לי פוש אדיר ובעצם בעיקר בזכותה אני עובדת עכשיו.

ואת השנה החדשה קיבלתי מכורבלת במיטה עם החתול החמוד שלי ולשם שינוי ממש לא הפריע לי שאין לי עם מי להתנשק כשהשנה מתחלפת.

ומאחר ואין לי כוח לסיכומים ותחזיות, פשוט אאחל לכולם שנת 2016 מוצלחת ושהעובדה שהתחלנו אותה בפיגוע לא תשפיע על המשך השנה.