לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

חיה כמו שאני רוצה לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2016    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2016

לחזור לצפון או לא?


דילמה. מצד אחד, זה יפתור את כל בעיותי הכלכליות לשנה הקרובה, לפחות. מצד שני, כבר הייתי שם. ולא, אני לא מדברת על חיפה.

אז מה יהיה שונה הפעם? חוץ מזה שהפעם ייהיה לי כסף ושאגור בבית שיהיה שלי כנראה?

 

אם יהיה לי כסף אוכל ללכת ללמוד. וזה כבר אומר להכיר אנשים ולהכיר אנשים אומר חיי חברה, מה שלא היה לי כל כך בפעם הקודמת כי היו לי רק שתי חברות שבנתיים הפכו לאחת כי אחת עזבה את האזור.

דבר שני יש לי את העסק של המוצרים, שהחברה מציעה הרבה הדרכות בחינם. זה לא היה לי בפעם הקודמת.

דבר שלישי, התחבורה הוזלה בצורה משמעותית, עוד לפני ההרחבה של הרפורמה לגליל. מה שואמר שאוכל לנסוע לחיפה הרבה יותר בזול. מה שאומר שאוכל לעבוד לא רק בקריה עצמה אלא גם באזור הקרוב, אם בכל זאת ארצה להיות שכירה. 

 

זה נשמע יותר מידיי טוב בשביל להיות אמיתי וזה אולי אכן כזה, כי אני מכירה את האזור, מכירה את היתרונות ואת החסרונות שלו. ואני עדיין שואלת את עצמי אם באמת אהיה מאושרת שם.

 

בתכלס, הייתי דיי מאושרת שם. אם לא היה לי את הדיכאון הזה בגללה ובגלל זה שלא ראיתי שום אופק מקצועי, הייתי יכולה להשאר שם בכיף.

עכשיו גם יש לי אופק מקצועי גום אין לי את הדכאון הזה בגללה.

 

ומצד שני החסרונות נשארו אותם חסרונות כמעט. זה עדיין רחוק מידיי. זה עדיין אומר לנסוע שעתיים וחצי כל כיוון כל פעם שאני רוצה להגיע למרכז. זה עדיין אומר ניתוק מסויים. והכי הרבה- זה אומר להתנתק מהמרפאה של החתול, שאני הכי סומכת עליהם בעולם. נכון שיש וטרינרים אחרים, ונכון שיקח זמן עד שאעבור. ועדיין, עד שמצאתי אותם קשה לי למסוך על וטרינר חדש.

וזה עדיין אזור עם צביון דתי, מה שאומר שהרבה מקומות בילוי אין בסופ"ש ושצריך רכב אם רוצים ללכת לראות סרט איפשהו.  ועדיין, כמה פעמים בדיוק הלכתי לראות סרט השנה? אולי פעם אחת..

 

לחיפה כבר החלטתי שאני לא עוברת בגלל הזיהום, כי אמנם אני מתה על העיר אבל אני גם מתה על הבריאות שלי. ולא בא לי להכניס את עצמי לאזור מזוהם בכוונה.

מה שמשאיר לי את האפשרות או לעבור יותר צפונה, או להשאר כאן. ומה שבטוח שכאן אני לא נשארת כי כאן רע לי. אם בצפון היה לי ממש קשה לעזוב את הדירה שהייתי בה, פה אני רק מחכה לרגע שאשאיר אותה מאחורי.

 

ועדיין זאת דילמה. למרות שזה מאוד מאוד מפתה. גםג להיות קרובה שוב למשפחה שלי שם שאני מאוד אוהבת זה שיקול. אולי שבוע הבא פשוט אסע לשם לכמה ימים ואראה איך אני מרגישה לגבי זה.

 

עכשיו הולכת להתקלח ולקחת את החתול למרפאה. סתם בדיקה שגרתית.

נכתב על ידי , 13/3/2016 15:49   בקטגוריות גאווה, חיים, בריאות, עבודה, שחרור קיטור, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 41




21,943
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoga27 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noga27 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)