החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

תקפה אותי פתאום בלילה תחושה מוזרה של סוף. כאילו שאני עומדת להפרד ממשהו. זאת היתה תחושה גדולה. רק שלא היה לי מושג ממה אני עומדת להפרד. זה קצת הדאיג והפחיד אותי, כי בדרך כלל אני יודעת ממה. ככה בדיוק הרגשתי בפעם האחרונה שראיתי את ההיא שקראתי לה פה אהבת חיי.

ועד עכשיו התחושה הזאת לא ברורה לי. אולי בגלל המעבר? אין לי מושג, כי ייקח קצת זמן עד המעבר. ומרוב שזה היה גדול אפילו קצת בכיתי.

החתול ישן בחדר שלו, הכל היה לשם שינוי שקט. אולי שקט מידיי.

מקווה שזאת היתה סתם תחושה שתחלוף, כי זה אף פעם לא קרה לי. בחיי שתמיד ידעתי ממה אני עומדת להפרד. תמיד ידעתי כשאני רואה מישהי בפעם האחרונה.

היה לי מוזר. מאוד מוזר.

והיום הייתי עם חברה בת"א.  הצטערתי שלא הבאתי איתי את הגלימה שלי, כי שכחתי שגם היום פורים. ראינו מלא תחפושות מושקעות ממש ואפילו עשיתי לייק לאחת הנשים (הרמתי כזה את האגודל) שאמרה תודה.

היה כיף ממש. הייתי צריכה את זה. אלכנו גלידה טעימה ממש (יש בשרונה אחלה גלידה, למרות שיקרה מאוד) וישבנו על הדשא לדבר.

גם שכחתי להעביר שעה בפלאפון כך שהיה לי קצת מזור כל הפרשי השעות האלו. קצת כמו ג'ט לט. אולי התחושה של הסוף היא פרידה מחורף? לא יודעת..

החתול שלי מתעלם ממני בימים האחרונים. לא בא לחבק אותי, שקוע במשחק שלו ואפילו לא בא להתחכך בי. לא יודעת מה עובר עליו ואם אני צריכה להיות מודאגת. נראה לי שהוא גם אוכל פחות אבל לא בטוחה, עוקבת אחריו. לא יודעת אם זה מזג האוויר או שהוא מרגיש אותי או שיש לו משהו שאנחנו פשוט לא עולים על זה, אבל כל פעם שהוא אצל הוט' הוט אומר שהכל בסדר. אז לא יודעת. 

ואני חייבת להסגר כבר עם המעבר ואין לי זמן לנסוע לצפון השבוע.. עמוס לי. והמשכורת האחרונה מהעבודה לשעבר כמעט אזלה כליל. חייבת הכנסות כלשהן בקרוב מאוד אחרת לא יודעת מה אעשה, הקצבה בטוח לא מספיקה לכלום. אני שוב מתחילה להכנס ללחץ וזה לא מתאים לי בכלל.

מחכה לשבוע הבא כבר. כרגיל.

עד אז, סופ"ש נעים לכם.