החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

תכל'ס, לא בא לי לעבור כל כך רחוק. רק שאין דירות גדולות יותר במחירים נורמליים באזור הזה. ואין דרך אחרת שבה יהיה לי מספיק כסף ללמוד, לכסות את החובות שלי ולחיות כמו בת אדם. אז אין רק בגלל שאין ברירה אני כן אעבור לצפון הרחוק. 

כי אני לא רואה דרך אחרת. וכי לבזבז עכשיו שנתיים שבהן רק אהיה בסרט נע של בית עבודה בית עבודה לא ממש בא בחשבון.

לא ממש בא לי. אבל אני חייבת. זה הדבר הנכון לעשות.

חוץ מזה שזה אזור מהמם בלי קשר. חוץ מזה שמאוד טוב לי להיות מוקפת בכל הטבע הזה שיש שם.

הלכתי לראות דירות שבוע שעבר. ראיתי 3. אחת אהבתי אבל היא ירדה מהפרק כי היא קומה אחרונה. עם מעלית, אבל עדיין קומה אחרונה.

ואין ממש דירות. אולי זאת לא העונה עדיין. אולי רק בקיץ אמצא יותר. לא יודעת. 

בכל מקרה אני ממשיכה לחפש.

כשחזרתי הבית היה גהנום. לא יודעת איך אני אסע בפסח. החתול היה פשוט מסכן. האון הזה שפך את כל המים שהשארתי לו. לא יודעת למה. אז הוא נשאר בלי הרבה מים. מסכן קטן שלי.

והבית הסריח. אולי הארגז המאולתר שהשארתי לו לא היה מספיק טוב. אצטרך לחפש פתרון אחר.

מתה כבר למצוא את הבית הבא שלי. ולהתחיל ללמוד. ולפתוח דף חדש בחיים. עוד מעט זה יקרה.