החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

שהמשרות השוות באמת לא מתפרסמות בכלל. הן נסגרות עוד לפני שהן נפתחות.

כמו שזמר טוב לא אמור לחפש יחצן, אלא היחצנים עטים עליו.

וכשאני אומרת משרה שווה, אני מתכוונת לתפקיד מעניין, מלמד, עם שכר מעל המינימום ושעות סבירות, בסביבה צעירה.

חצי מהמודעות שאני רואה בלוחות דרושים בפייסבוק מפרסמות משרות זבליות, כאלו שבוודאות אברח מהן אחרי חודש בדיוק. או אפילו פחות מזה.

ואני אפילו לא רוצה להגיד מה דעתי על כל מוקדי השירות למיניהם, שעושים ימי אבחון כאילו מי ישמע מיונים ל8200.

בקיצור, מחפשת עבודה אחרי שהבנתי שהעסק שלי בכתיבה הולך לשום מקום.

בא לי על משהו שונה, מעניין, מגוון. עם הרבה אנשים אבל לא יותר מידיי.

גיליתי קשר משפחתי לאחת החברות הגדולות בארץ. תוהה איך אפשר לנצל את זה.

וזה במקביל לחיפושי דירה. לוקחת את זה באיזי, רוצה למצוא את הדירה המדוייקת. בסוף החלטתי על המרכז. אולי אמצא משהו באחת הערים שיש בהן עוד מחירים נורמליים, באזור שהוא לא שכונת בנייני רכבות.

ועל הדרך מתחילה לחשוב על השקעה בנדל"ן ועל איתור שותפים לעניין הזה, כי לי אין אגורה שחוקה אחת. מרוב הדירות שאני רואה חוש הריח שלי התפתח למדי, וכשאתמול ראיתי דירה ישר הרחתי משהו מפוקפק שאני לא רוצה להתקרב אליו.

בימים האחרונים אני קוראת את מכונת הכסף. ואשכרה גם מבינה מה אני קוראת, כי העולם הזה לא זר לי. גם שם מעניין אותי להשקיע ביום שיהיה לי קצת כסף בצד.

אתמול גם סוף סוף ניקיתי את הבית, אחרי יותר משבועיים שלא. אז עכשיו הבית נקי ולא לפסח, אלא כי כבר לא יכולתי לראות את הרצפה.

ובנימה אופטימית זו, אני אחזור לחפש עבודה.