הייתי יום שלישי בראיון למשרה שאני מאוד רוצה. אמרו שיחזרו אלי עד תחילת שבוע הבא, כלומר יום ראשון.
בנתיים הטלפון דומם. מרגישה כמו מישהי מאוהבת שמחכה שהיא תתקשר אליה, כי חוץ מלחכות אין לי מה לעשות. וזה מעצבן כי אם אני אתקשר זה אולי יראה על להיטות יתר, מה שיוביל לפסילתי. מצד שני, אני ממש רוצה את המשרה, כי זה מקום ממש טוב להתחיל בו. אז אני ממש תלויה באוויר ואני שונאת את זה. נראה לי שאם הם לא יתקשרו, אני אתקשר כי גם אם לא התקבלתי אני רוצה לדעת למה.
בכל מקרה, עדכנתי שוב את הקו"ח, הפעם בעזרת מישהי שנתנה לי כמה טיפים טובים. יום ראשון אשלח שוב לכל המשרות ששלחתי אליהן את הקו"ח הישנים והזוועתיים. עכשיו דיי ברור לי למה לא חזרו אלי.
מקווה למצוא כבר עבודה כי הישיבה בבית מתחילה להמאס עלי, למרות שאני רוב היום לא בבית. היום ניצלתי את זה שאני עדיין לא עובדת והלכתי לים. ישבתי בטיילת המדהימה של העיר שלי וחשבתי על כמה רעיונות יצירתיים בקשר לעסק של המוצרים, שאני בהחלט הולכת לנסות. היה כיף ומרגיע.
הולכת להמשיך לעבור על לוח הדרושים.
בהצלחה לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
