החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

מערבולת של רגשות בתוכי ואני לא יודעת מה אני מרגישה. כל כך הרבה בבת אחת. 

אולי זה בעיקר פחד.

פחד מהיום שתעלמי לי, פחד מלהישאר לבד. פחד מבדידות חונקת, הורגת.

כשאמרת אתמול את מה שאמרת, נהיה לי שחור בעיניים. טוב, טיפה הגזמתי, אבל הבנת.

לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלעדייך.

מצד שני, לא מאוהבת בך. לא רוצה שנהיה זוג.

את נותנת לי כל כך הרבה, כל כך הרבה יותר ממה שאת חושבת ומדמיינת.

את חשובה לי יותר ממה שאת יודעת.

ואומרת לעצמי שאסור לי לפחד, אני צריכה להתרכז בשמחה, באושר שאת פה.

פחד משדר מסרים שליליים לתת מודע. וזאת נבואה שמגשימה את עצמה לגמרי.

מנסה להרגיע את הר הגעש שבתוכי.

אז פרקתי קצת.