החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

דיברתי אתמול עם בעל הבית שלי. סיכמנו את התנאים לחוזה. לשנתיים הבאות.

טוב לי פה, נחמד לי פה, לא רואה את עצמי לא עכשיו ולא בעוד 3 חודשים מתחילה לארוז דירה שלמה, לבד, להזמין הובלה, לחפש דירה אחרת, להראות את הדירה הזאת לאנשים שיבואו, לעשות עוד טראומה לחתול שלי.

וואי, רק המחשבה על כל זה הלחיצה אותי ממש.

אז אמנם שכר דירה על גבול העושק, אבל זה המחירים באזור, אני בודקת כבר חודשיים ואין משהו יותר נורמלי בפחות.

וזה בניין טוב, עם שכנים טובים, שקט לי פה, למה לעבור? להתחיל עכשיו להתרגל לבעל בית חדש, לסביבה חדשה..

אז סיכמתי איתו וקיבלתי את כל מה שרציתי ויהיה לי אפילו יותר טוב פה.

רק צריך להכין את החוזה עצמו (כי זה לא החוזה הסטנדרטי שקונים בחנות), לחתום וזהו. אני רגועה.

סוף סוף אני לא מסתכלת על אוגוסט כעל חור שחור שמאיים עלי.

מה שכן, עכשיו אצטרך למצוא עבודה, או שמשהו בעסק שלי יתחיל לזוז כבר. אז עד אוגוסט יש לי להיות עם הכנסה כזאת שתספיק לי למחייה, כי שכ"ד כבר יש לי.

מתלבטת אם באמת לימודי קאוצ'ינג זה מה שאני רוצה. שריינתי מקום לאוקטובר אמנם, אבל אני עדין לא בטוחה שזה נכון לי. המחיר קצת מלחיץ אותי בכל זאת זה חתיכת סכום, לימודים של שנה. אני באמת בנויה לזה עכשיו? מצד אחד צריכה מסגרת, מצד שני לא בטוחה שזאת המסגרת הנכונה, כי זה לימודים של יום אחד בשבוע. והסכום הזה אומר שאני אצטרך לקחת הלוואה ענקית, גם כדי שיהיה לי בצד וגם ללימודים. זה מלחיץ אותי ולא עושה לי טוב.

מצד שני, נרשמתי לקורס בן 3 ימים של לימודי רייקי לדרגה 2, מה שיפתח לי אופציות טיפול נוספות. בדרך כלל הלימודים האלו נמשכים חודש, אבל היא מרכזת את זה ל3 ימים וזה יותר טוב לי. וגם בא לי להמשיך למאסטר רייקי כדי ללמוד ללמד אחרים, מה שבכלל פותח לי דלתות חדשות.

נראה לי שאחליט אחרי שאקבל את התעודה של הרייקי 2, כי ממש לא בטוחה שאימון זה מה שאני באמת רוצה ללמוד.