החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

פתאום קלטתי את זה. עוד בסך הכל חודשיים יהיה לי יום הולדת.

35.

מה קשור? מה? מה?

ומאז שפתאום הבנתי את זה אני בסוג של חשבון נפש עם עצמי. כי פתאום קלטתי שעבר עשור מחיי.

פאקינג עשור.

מה עשיתי בעשור הזה? מה השגתי?

מרגישה שלא התקדמתי בכלום בעשור הזה, אבל יודעת שזה לא נכון, כי כן התקדמתי.

ואני בכלל עדיין תקועה מחשבתית בתחילת העשור, איך הגעתי לגיל הזה? אופס.

חושבת על כל החברות שנעלמו או שניתקתי קשר ביוזמתי, חושבת על הדברים שרציתי להשיג ועל כל ההפתעות לטובה ולרעה שהיו לי בעשור הזה.

חושבת על העשור הבא ומה אני רוצה לעשות בו.

פתאום נהיה לי קצת כבד. רציני כזה. פאקינג 35.

בכלל לא מלחיץ.