החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

שבוע עמוס ומרגש עבר עלי. עם הרבה פריצות דרך אישיות, עם הרבה תובנות.

החזון שלי תמיד היה להתפרנס בלי להיות תלויה במקום, בזמן או באנשים מסויימים.

לא רוצה להיות תלויה במקום כלשהו שאצטרך להגיע אליו ספציפית כדי להתפרנס.

לא רוצה להיות תלויה בזמנים מסויימים שרק בהם אוכל להתפרנס (מישהו אמר 9-5?)

לא רוצה להיות תלויה באנשים ספציפים שרק הם יהיו אחראיים על הפרנסה שלי. כלומר, בוסים.

אתמול עשיתי צעד נוסף לכיוון מימוש החזון הזה וסיימתי קורס רייקי 2.

זה אומר שעכשיו אני אוכל לטפל מרחוק, גם בגברים, ואחרי ההשלמות שחסרות לי מהרייקי 1 שלמדתי לפני שנים, אוכל לטפל גם בבעלי חיים.

כן, אני רוצה להתפרנס מלהיות מטפלת ואני לא מתביישת להגיד את זה, בניגוד להרבה מטפלים שרואים בזה רק שליחות.

לאט אבל בטוח אני אגיע לשם.

היום נתקפתי פרץ אנרגיות וסידרתי את חדר העבודה שלי פה בדירה, שהיה מבולגן להחריד. כולל ניקוי אבק שזה משהו שעשיתי אולי פעם אחת מאז שנכנסתי לדירה הזאת. רק נשאר לשטוף ולטהר פה, אבל כבר עכשיו יש הרגשה הרבה יותר טובה.

זהו, רק מחכה שיעבור החג התקוע הזה, שאני ממש לא סובלת, ואני מוכנה לצאת לדרך.