החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

כל מה שרציתי יש לי, ואם אין לי אני יכולה להשיג אותו.

יש לי משפחה נפלאה. שבזמן האחרון אני מגלה מחדש עד כמה.

יש לי חברות נפלאות, שכרגע עסוקות בלימודים.

יש לי חתול מקסים שבזמן האחרון ישן איתי במקום בחדר שלו.

יש לי דירה, להשקעה. זה לא משהו טריוויאלי בכלל.

יש לי דירה מקסימה בסביבה שקטה שאני גרה בה.

ואולי הכי חשוב- אני יכולה ללכת, יכולה לראות, כל החושים שלי פעילים..

ובשביל מישהי שעברה 4 שנים מחייה בלי יכולת ללכת, זה המון.

מה חסר? אהבה. ועבודה. ואת שני הדברים האלו אפשר להשיג. אפילו דיי בקלות.

מרגישה שלאט לאט אני סוגרת מעגל עם הבלוג הזה, שפתחתי אותו בתקווה שיום אחד אשב על המרפסת בבית שלי ולא בבית של אמא.

אז גם זה קרה. למרות שבדירה שאני גרה בה אין מרפסת.

כל מה שאין לי אפשר להשיג. ואם אין לי, אולי זה סימן שלא צריך להיות לי, כי אחרת היה לי.

אולי אני לא צריכה אהבה כרגע. אולי יש מספיק אהבה סביבי.

אולי אני לא צריכה עבודה כרגע, יש מספיק הזדמנויות ליצור עושר סביבי, רק צריך ליזום.

מה שצריך להיות שלי, מגיע אלי בסופו של דבר..

אז אין סיבה להיות בדיכאון. אין סיבה להיות בלחץ. זה במילא לא יעזור.

בנתיים אופטימית. שמישהו יזכיר לי את הפוסט הזה בפעם הבאה שאהיה בדיכאון בגלל איזו שטות.