לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

חיה כמו שאני רוצה לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2015    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2015

מה יש לי בארץ?


את השאלה הזאת שאל אותי היום האחראי שלי בעבודה. השיחות שלנו מעניינות וכבר כתבתי שאני מאוד אוהבת לדבר איתו. כמה חבל שהוא גבר, אם הוא היה אישה כבר הייתי מתאהבת בטח. 

אמרתי לו שבתכלס, אין לי כלום,  חוץ מהמשפחה וחברות.

ובתכלס, לא השגתי שום דבר ב32 שנות קיומי, חוץ מהלימודים שלי. הדירה שלי היא בזכות אמא שלי. אין לי חסכונות. אין לי שום דבר ליום שחור. ואפילו אין לי ביטוח כי אני לא מאמינה בחברות ביטוח, הן בטוח ימצאו תירוץ להתחמק מתשלום עם כל הבעיות שלי.

 

בתכלס, למה להשאר פה? מה טוב לי כל כך פה? נכון, באירופה מפחיד עכשיו, אבל גם בארץ מפחיד. ונכון שבחו"ל אין לי אף אחד, אבל תמיד אפשר להכיר. תמיד אפשר ליצור קשרים. ואם תהיה לי בת זוג זה בטוח יהיה יותר קל.

 

אני הרי יכולה למכור את הדירה שלי, ברווח די טוב, וברווח הזה (אחרי שאמא תכסה חלק מהמשכנתא) לכסות את החובות שלי, לסדר את הדרכון האירופאי שלי ולעוף מפה.

 

אבל מה אז? אז הגעתי לאנגליה ו? מה אעשה שם? שוב לעבוד בעגלות?

 

מרגישה פתאום כאילו כל האפשרויות פתוחות. ומרגישה גם שהשתנתי קצת. כמה חלומות הפכו פתאום ללא רלוונטיים. למשל אני כבר לא רוצה להיות מורה לתופים.

 

תקופה של מחשובת ותהיות על החיים ובנייה של עצמי מחדש.

נכתב על ידי , 27/12/2015 17:22   בקטגוריות גאווה, חיים, פילוסופי, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחשבות על זוגיות


כשהתחלתי לעבוד בעצם הכרזתי על פסק זמן כללי, ללא הגבלת זמן.

המטרה היתה לחשב מסלול מחדש. בכל התחומים. וגם בזוגיות בין היתר. 

 

אז אני חושבת לעצמי ושואלת את עצמי שאלות קשות יותר ופחות ומנסה לברר עם עצמי מה הסיפור שלי עם זוגיות, למה לעזעזל כבר 5 שנים אני לבד, למה לוקח לי כל כך הרבה זמן להשתחרר מאהבות, איך אני רואה זוגיות וכו' וכו'.

 

המסקנות שהגעתי אליהן בנתיים הן:

 

1. סטטיסטית, חייבת להיות אי שם מישהי שתהיה הטעם שלי ואני שלה, גם כשהטעם שלי מאוד ספציפי, שלא תרצה ילדים ושתענה על כל הדרישות. פשוט חייבת להיות אחת. אולי היא בכלל מחכה לי בחו"ל, אולי היא בכלל נוצריה, מה שבטוח שהיא קיימת. איפשהו שם. אולי היא מחפשת אותי ברגע זה ממש כמו שאני מחפשת אותה.

 

2. אם הייתי בזוגיות אי פעם בחיים שלי, והייתי 3 פעמים, גם אם בזוגיות קצרה מאוד, אני יכולה להיות בזוגיות. חוץ מזה, אם יש מישהו בעולם שיכול להיות בזוגיות, אז גם אני יכולה. כל היתר הם רק התירוצים שאני מספרת לעצמי.

 

וכרגע התירוצים האלו כוללים את זה שאני עדיין פגועה מאוד מההיא שביני לבין החברות שלי אני קוראת לה הפוסטמה (כי מה לעשות, התנהגת כמו פוסטמה עם ההודעה ההיא, מזל שהיה לך שכל להתנצל). וזה נכון שאני לא מסוגלת לשמוע את השם שלה, ויש בעבודה שלי מישהו עם השם שלה וכל פעם שקוראים לו אני קופצת.

הם גם כוללים את חוסר האמון שלי ביכולת שלי להיות בזוגיות וחוסר אמון שקיימת אי שם מישהי שנהיה הטעם אחת של השניה ושתענה על רוב הדרישות לפחות. אז למסקנה הראשונה הגעתי אחרי שנזכרתי שכבר בגיל 17 בערך כשרק גילתי  על עצמי הבנתי שאין מצב שאני היחידה בעולם שמרגישה ככה, אז גם אין מצב שאין מישהי שתענה לדרישות.

 

וכנראה שעד שאני לא אעשה מולה קלוזר נורמלי, איפשהו שם אני תמיד אהיה פגועה ממנה ואין מה לעשות אלא רק ללמוד לחיות עם זה.

מה שמוביל אותי למחשבה שמה הטעם בכלל להיות בזוגיות, אם במילא כל מה שנשאר בסוף זה רק ללמוד ללחיות עם הזכרונות כשנפרדים. ואם זאת לא זוגיות של חיו בעושר ובאושר, אז כנראה שזה מה שיקרה.

 

בתכל'ס, אני יכולה להשאר לבד לנצח כי אני פשוט לא מבינה מה הטעם להתחיל בכלל משהו אם הוא ייגמר בסוף במילא.

וזה בדיוק הולך להיות החלק הבא שאעבוד עליו. למצוא את הלמה בכלל להיות בזוגיות כשדי טוב לי לבד.

כל זאת ועוד, בפרק הבא.

 

עד אז, שתהיה לכם שבת שלום.

נכתב על ידי , 25/12/2015 18:30   בקטגוריות גאווה, חיים, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך שאני מרגישה אותך


זה פשוט מדהים. מדהים שעדיין אחרי כל הזמן הזה, כשאנחנו כבר ממש לא בקשר, אני עדיין מרגישה אותך.

 

 

הלוואי שהייתי יכולה לעשות מולך קלוזר נורמלי, אפילו שמעולם לא היינו ביחד.

הלוואי שזה היה יכול להגמר אחרת.

 

לא בטוחה שאת עוד קוראת פה בכלל, רק רציתי לפרוק.

נכתב על ידי , 23/12/2015 17:28   בקטגוריות גאווה, חיים, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 41




21,943
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoga27 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noga27 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)