החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

לדבר איתה בלי להרגיש אליה כלום.

כיף, אבל מוזר. זה לא כמו פעם. לא אותו דבר. אני בטוחה שגם בשבילה.

ובא לי כבר משהו חדש. הלבד הזה משגע אותי. רוצה כבר מישהי שאני באמת אוהב ולא רק אברח אליה כדי לא להתמודד. כמו שעשיתי עד עכשיו.

בא לי גם עוד חברות. נמאס לי להיות תלויה בשתיים וחצי חברות. בא לי מסגרות חברתיות בחיים שלי. זה חסר לי. רק שאני לא כל כך יודעת איך עושים את זה.

החלטתי שכשנגמר לי החוזה כאן אעבור לדירה יותר גדולה ואכניס שותפה. זה הפתרון היחיד שיאפשר לי להמשיך לגור בעיר הזאת ולא לעבור לצפון ולתקוע את עצמי שוב בחור. וזה גם ייתן לי קצת חיי חברה, בעיקר אם השותפה הזאת תהיה חברה טובה.

וגם אפסיק לדאוג מה יקרה אם יקרה לי כאן משהו. אני יכולה למות כאן ואף אחד לא יידע מזה.

חוץ מזה שכמובן זה אומר לשלם פחות שכ"ד. וזה תמיד מבורך.

אבל לא בדירה הזאת. בדירה הבאה שלי. מעניין איך היא תראה. ואם ארגיש בה יותר בנוח מאשר בזאת.

חוץ מזה, היה לי אחלה חודש. בעסק עליתי על כל מה שמפריע לי. שיניתי פאזה בכל מה שנוגע לדף העסקי שלי. והתוצאות הן שמספר הטיפולים זינק.

זה עדיין בנפח קטן מאוד כי אני לא מוציאה הרבה על פרסום, אבל זה עומד להשתנות כי אני כן אוציא הרבה על פרסום.

אני גם רוצה ללכת לעוד קורס במקצוע שלי, כדי להתמקצע יותר.

חוץ מזה שגם עשיתי סרטון תדמית, חוויה בפני עצמה. זה היה כיף וגרם לי שוב לברך על זה שאני עובדת מקליניקה מסודרת ולא מהבית, כי הדוגמנית השניה בסרטון היתה המזכירה בקליניקה.

היה חודש מעניין ודיי פורה. מקווה שהחודש הבא יתעלה על זה. ועדיין לא נגמר, בעצם.

לאט לאט.

אתמול כבר דיי חזרתי לשגרה..

היום כמעט נפלתי שוב.

בנתיים אני בסדר.

הדבר היחיד שמציל אותי בימים אלו.

מזל שיש אותו.