יום שהתחיל רע ונגמר טוב- במשפט אחד.
קמתי באיחור, אחרי שכרגיל היה לי ממש קשה לקום ואפילו שלקחתי מונית איחרתי. בעסה.
קמתי במצברוח חרא. גם בגלל העובדה שידעתי שכשאחזור לדירה אצטרך לעבור חדר והלכה השינה עם המיטה הנוחה.
אז כל הבוקר ישבתי מבואסת לגמרי, לא רק בגלל זה, גם בעיקר בגלל שלא היה לי מושג מה אני רוצה לעשות עם עצמי ועם חיי בזמן הקרוב.
החלטתי אתמול שאני חוזרת מוקדם, כמו שכתבתי. אז השאלה היתה אם לחזור בתאריך שהחלטנו עליו או אפילו עוד יותר מוקדם.
מצד אחד מרגישה שמיציתי פה, מצד שני, לא מוכנה עדיין לחזור לארץ, גם בגלל שאני צריכה לישון עם החתול שלי בחדר וזה- מסריח.
קיצר, אני בפרשת דרכים ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי. פה יש לי עבודה ודירה, בארץ אין לי דירה משלי. אצטרך לגור עם אמא ואחרי שמתרגלים לעצמאות זה קשה לחזור..
הבלבול הזה משגע אותי.
עכשיו חשבתי לעצמי שלעזוב אני תמיד יכולה, לחזור- זה לא בטוח.
אז אולי אשאר עד מתי שקבענו לנו, המאמי ואני.
עכשיו אני מחכה שהמאמי תתחבר כבר.
יום סגול שיהיה לכם.