החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

מצטערת שאני עושה לך את זה. 

מצטערת שאת צריכה לרדת למחתרת בגללי. 

בחיים לא הייתי במצב הזה. 

אני לא יודעת איך יוצאים מזה. 

מוצאת את עצמי שוב עוקבת אחרייך.

ותוך כדי חושבת לעצמי כמה זה חולה. 

קולטת שאני חולה. פשוט חולה. 

ומתחילה לבכות. 

תאמיני לי שאני הכי רוצה בעולם להשתחרר ממך. 

להפסיק לחשוב עלייך. 

לדבר עלייך כמו שאני מדברת על האקסית שלי. 

שלא תהיי בחיים שלי בכלל, גם לא במחשבות, לא בשיחות, בכלל. 

אין לי מושג איך עושים את זה. 

ניסיתי הכל. 

באמת שניסיתי הכל. 

חוץ מללכת לטיפול, כי באמת אין לי כוח לפתוח את הכל שוב. 

מה אני עושה????

למה אני *עדיין* רוצה לדבר איתך כל כך. 

ומתי זה ייפסק. 

ומתי אני אתחיל לגדל אגו. 

כואב לי מרוב שאני רוצה לדבר איתך. 

לעזעזל איתך.