החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אין ממש שגרה בחיים שלי, אבל החגים האלו מתחילים להימאס עלי.

התגעגעתי לצפון, טיילתי במקום מדהים. אבל 3 ימים רצוף עם המשפחה שלי זה טו מאצ'.

החתול שרד 3 ימים לבד בבית ואפילו השאיר את הבית כמו שהשארתי אותו, חוץ מקצת קקי על הקיר.

אצל דודה שלי יש 4 חתולים חמודים שבאו לישון איתי בלילה וזה הדבר הכי כייפי בעולם, חבל שעם החתול שלי זה לא יכול לקרות.

לפחות לא עד שאסרס אותו ואגזור לו ציפורניים, כי אני מפחדת להתעורר עם שריטה בעין או משהו כזה. 

ואני גאה בעצמי כי אתמול איך שחזרתי הביתה, במקום לשבת על המחשב כרגיל ולדחות להיום, ישר שטפתי את הבית וניקיתי.

עכשיו יש לי הרגשה טובה של ניקיון. שמחה שעשיתי את  זה.

עכשיו הולכת לעבוד על האתר שלי.

חגים, תגמרו כבר בבקשה, נמאס.

הייתי בעיר שלך היום. יותר נכון, בעיר שליד העיר שלך. לעיר שלך באמת אני לא מעזה להתקרב. הציף לי קצת געגועים. הגעתי בענינים משפחתיים ועל הדרך גם פגשתי אותה, החברה הכי טובה שלי.

הלכתי לפגוש אותה כשהמפגש המשפחתי היה לי קצת יותר מידיי. היא באה אלי עם האוטו ונסענו.

והנה פתאום ראיתי את הסופר שעשינו בו אז קניות. לפני כמה זמן זה היה? שנתיים? שלוש? מי זוכר..

והנה התחנה שבה ירדתי בטעות והנה המקום שהלכתי בו ברגל איזה רבע שעה עד שפגשתי אותך והלכנו לסופר.

והנה המאפייה והחניון שאמא שלך אספה אותנו שם.

וזה הציף לי געגועים ישנים. 

האם אני רוצה לחזור להיות איתך בקשר? שאלתי את עצמי.

כן. עניתי לעצמי. ואז שאלתי את עצמי שוב. וחשבתי על זה. ואמרתי לעצמי- בעצם, עדיף שלא.

כרגיל, רוצה רק שיחה אחת.

רק לסגור את כל השחור שנהיה בנינו.

כי כרגיל אני לא אוהבת אנרגיות שליליות.

וזהו.

לא בריא לי להיות איתך בקשר. אבל מתגעגעת.

מתגעגעת לחוכמה שלך.

לכי ללמוד תטא הילינג. יש לך את זה בטבעי.

שיהיה לך חג שמח.

על כל כך הרבה נושאים.

אין לי חשק לכתוב.

אולי כדאי שישאר רק במחשבות שלי.

אולי מתישהו אכתוב.

נתראה אחרי כיפור, אני מניחה.