| 1/2014
הגוף הנפש ומה שבינהם
ראשית אני אתחיל בלהתנצל, אם תראו שגיאות כתיב, אני בעל הפרעות קשב וריכוז שחלק מהם מתבתאות בכתיבה, אני ד' קרוב לגיל ה 30 מאזור המרכז מישוב מבוסס, עובד כמנהל פרויקטים בתחום מאוחד נחשב, על פניו חי חיים טובים(לפחות כלפי חוץ), הסיפור שלי מתחיל בגיל 12 בערך, כמו הרבה ילדים גם אני הייתי ילד שמן, אם זאת תמיד היו סביבי הרבה חברים,משפחה, לא הרגשתי שמשהו חסר לי... גיל 12 אתם יודעים, לא באמת חושבים קדימה על זוגיות ועל העתיד, ואז הגיעו הסימני מתיחה, על פניו לא סיפור גדול, כנראה שהנפש חשבה אחרת, באותם שנים שיחקתי כדורסל, הייתי מסתובב עם חברים, טיולים וכו... נכון תמיד הרגשתי בושה מסוימת בזה שאני שמן אבל זה לא היה משהו מרכזי בחיים, לאחר שהתחילו סימני המתיחה נסגרתי בבית, הפסקתי לצאת עם חברים, הפסקתי לשחק כדורסל(צריך להוריד חולצה אחרי המשחק לא?), והפסקתי ללכת לטיולים שנתיים, מיותר לציין שגם את הים הפסקתי לפקוד באותם שנים, חברים אף פעם לא הבינו למה, האמת אני לא בטוח שגם אני הבנתי למה אבל נגיע לזה בהמשך.., בגיל 16 כמו כולם קבלתי צו ראשון, נוסעים ללשכת גיוס, בלשכת גיוס מי שכבר לא זוכר , עוברים מבחנים בכתב ובהמשך בדיקה גופנית, אני מניח שאתם כבר מבינים לאן אני הולך להגיע.. אז כן עליתי על המשקל שם(פעם ראשונה שאני בעצם רואה את המשקל שלי) מיותר לציין שהוא היה בעל 3 ספרות, הרופא בלשכה הזכיר לי כמובן שאני שמן(כאילו אני לא יודע), ואז הבנתי שאני צריך לעשות שינוי, אני אקצר ואגיד שתוך שנה הורדתי ממשקלי משהו באזור ה 35 קילו - הייתי שרירי, ואפילו בתת משקל לגובהי(190 בכל זאת), בשעה טובה ומוצלחת הגענו לצבא, בסופו של דבר התגייסתי לקרבי, בסופו של יום צריך להתקלח, עם כולם, משהו שלי כמובן היה מאוד קשה שכן סימני מתיחה לא נעלמים שאתה מרזה, יותר מזה הם גדלים בעקבות השינוי, הייתי מתגנב בלילות למקלחת שכולם ישנים ומתקלח לבד, לא פעם ולא פעמיים הייתי צריך לספר למפקדים שלי שפשוט לא הספקתי להתקלח כמו כולם - מי יודע כמה שבתות נשארתי בגלל הסיפור הזה, בסופו של דבר הבנתי שמקומי לא שם, ואיכשהו התגלגלתי לתפקיד אחר בצבא, סיימתי צבא, התחילו לימודים, נגמרו לימודים, טסים לדרום אמריקה, כאן הסיפור האמיתי מתחיל, אז הגעתי לברזיל, ארץ חופים אם מישהו לא יודע, כמובן שהיה לי קשה מאוד ללכת לים אבל פה ושם עשיתי את זה וסה"כ באמת שהיה לי לא רע בברזיל, כמו רבים וטובים גם אני התחלתי לעשן סמים וסיגריות בדרום אמריקה, הסמים נתנו לי חופש, הרגשה טובה בעיקר עם עצמי, משהו שלא היה לי שנים - אולי מאז גיל 7-8, הסמים נהיו חלק מרכזי מחיי בטיול, ישראלים סטלנים לא חסר, תמיד יש עם מי לשבת..., אני בן אדם שתמיד מושך סביבו אנשים, הייתי קם בבוקר ויושב בסלון של ההוסטל ואנשים פשוט היו באים לשבת איתי, הייתי מתחיל לבד ומסיים עם 15 איש סביבי, חברה זה משהו שלא היה חסר לי שם או בכללי תמיד אנשים היו מתאגדים סביבי, בדרום אמריקה נשארתי 10 חודשים, חוזרים לארץ, בארץ אחרי תואר, התחלתי לחפש עבודה במקביל כמובן עישנתי סמים כל יום כל היום, מצאתי עבודה בחב' הייטק מהגדולות בארץ שאני מניח שרובכם מכירים, נראה שהחיים מסתדרים, מצאתי עבודה,עברתי דירה ו... התאהבתי במישהי בעבודה(פעם ראשונה בחיי שאני מתאהב במישהי), תוך כדי אני אתחיל ואומר שאז הגיע המשבר הגדול בחיי, בעקבות השימוש בסמים התחלתי לחשוב מחשבות טורדניות וכפייתיות, כל החרא שנאגר שם במשך שנים פשוט פרץ החוצה, הבחורה שהתאהבתי בה דחתה אותי, אני הייתי בטוח שזה בגלל הסימני מתיחה שכן ניתן לראות אותם גם בידים, עוד לפני זה היינו ביחסים ממש קרובים, והרגשתי שאני דוחה אותה חיצונית, את האמת לעולם לא נדע, האם זה נכון או לא, אבל המשבר היה שם, אפשר להגיד שנפשית קרסתי, אמא שלי שהבינה שמשהו לא בסדר שאלה אותי האם אני מעשן סמים, כבר לא יכולתי להסתיר, הגעתי למצב שאני בלופ מחשבתי(מי שלא היה שם לעולם לא יבין - דבר נוראי), לא ישן בלילות, לחצים בחזה, בדיכאון קשה ומה לא... לאחר כמה ימי חופש מהעבודה החלטנו ביחד שזה הזמן ללכת לפסיכיאטר, שם קבלתי תרופות שהפכו אותי לזומבי, הייתי מסתובב כמו זומבי, הולך לעבודה - לא מתפקד, חוזר וישן כל היום עד ליום למחרת, אני בספק אם התקלחתי באותם שבועות הראשונים, לאחר חצי שנה של כדורים, התחילו השיחות עם הפסיכולוג, אני לא בן אדם שמאמין שפסיכולוג יכול לעזור, עד לפני המקרה הזה אני חייב לציין שנפשית חשבתי שאני חזק, כנראה שזה לא היה המקרה, בשיחות עם הפסיכולוג עלו הדברים... אני אחזיר אותכם לסימני המתיחה, בעצם שם הבנתי שהפסדתי את הילדות שלי בגלל אותם סימני מתיחה, למעשה הבנתי גם דבר אחר, שהתקופה היחידה שהייתי מאושר היית התקופה של דרום אמריקה, כל השנים בעצם הייתי בדיכאון שאף אחד לא ראה, מיותר לציין שבחיים לא החזקתי זוגיות, לא שלא זיינתי , זיינתי, אבל תמיד היה לי קשה להתמודד עם העבודה שמישהי תראה את סימני המתיחה שלי ותדחה אותי, לאחר שיחות וטיפולים, הגיעה החברה הראשונה, וכאן מסתיים לו הפוסט הראשון שלי, מבטיח לעדכן בקרוב :)
| |
| כינוי:
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
