זה בטח מחמיא להם לאנשים האלה, שכאשר אני חולפת על פניהם אני מסובבת את ראשי לאחור בכיוונם, סוקרת במבט שני. אלו בדרך כלל נשים לבושות במחלצות אופנתיות שהייתי רוצה לעצמי, או בחורים שהם תאווה לעיניים, ילדים קטנים מעוטרים חיוך מלאכי, ולפעמים אנשים שדומים למישהו שאני מכירה. זה בטח מפעים בהם את רפלקס החיוך.

אני יודעת שלי זה עושה משהו. כשאני חולפת על פניו של מישהו ומאתרת אותו בזווית העין מפנה את ראשו לכיווני ובוחן אותי פעם נוספת. זה גורם לי להרגיש שאני שווה משהו, שאני שווה מבט שני.