מכנסים צמודים

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל המבקרים והמגיבים.

יש משהו מיוחד ללא ספק ברשומה הזו.

רשומה ראשונה אישית לאחר זמן רב שלא כתבתי כאן משהו חדש שאינו אינפורמטיבי.

מספר הבלוגים שאני מחזיק הולך ועולה. 4 בלוגים בתפוז ובלוג צילומים משותף לצלמי תפוז. בישראבלוג  2 בלוגים. הנוכחי ובלוג הצילום.

ברשומה הקודמת אתם יכולים לראות את פירוט הבלוגים בתפוז. הבלוג החדש הוא בלוג GOJU על אומנויות לחימה. יש שם בינתיים רק כתבה אחת. אתם מוזמנים.

שלשום אחרי שהתרחצתי חיפשתי לי מכנסים נוחות לבית. אני ממש לא אוהב להיות לבוש ומחפש תמיד בגדים רחבים ונוחים לפחות לבית. יש לי כמה זוגות מכנסיים כאלה אבל הפעם כולם היו בכביסה.

ולפני שהתפשרתי על משהו פחות נוח נפלו לי העיניים על מכנסי הקראטה (יש לי כמה). מאחר וגם הם נופלים במסגרת ההגדרה של "מכנסים נוחים" אז פשפשתי ביניהם בניסיון להחליט איזה הכי נוח.

אלא שאז נפלתי על מכנס אחד שמתאים לילדים שלי. לא יודע מה עבר עלי אבל החלטתי שאני מנסה ללבוש אותו.

לנסות לפחות.

משכתי ומשכתי ובסוף המכנס עלה עלי.

זו הייתה תחושה מוזרה למדי.

אף פעם לא לבשתי מכנסיים כל כך צרים. בסה"כ אחרי המאבק להעלאת המכנסיים למותניים – הלחץ על הרגליים לא היה חזק מדי. מכנסי קראטה הם בדרך כלל רחבים יותר מהממוצע כדי לאפשר תנועה.

לא תאמינו אבל נשארתי עם המכנסיים לפחות 4 שעות או אולי אפילו יותר.

אשתי אמרה שאני נראה כמו הומו.

ברגעים הראשונים אחרי שלבשתי את המכנסיים קיפצתי ופיזזתי ועשיתי שטויות. יש משהו בלבישת בגדים צמודים שמעניק תחושה מוגברת של הגוף. קשה לי להסביר במילים אבל תדמיינו שכל השרירים ברגליים פתאום מוקרנים למוח. יש קשר בלתי אמצעי מלבד מערכת העצבים הרגילה בין הרגליים למודעות.

היה לי חשק בלתי מוסבר לעשות ספורט להתגלגל על הרצפה ולעשות כל מיני תעלולים משונים.

"אבא השתגע", אמרו הילדים.

אשתי אמרה שהיא שונאת מכנסים צמודים.

דרך אגב, מכנסיים זה זכר או נקבה?

שנה טובה וגמר חתימה טובה