2 פוסטים אחרים עדיין מיועדים לבלוג ושוב אני מדלג לסיפור קצר שהסעיר את משפחתנו הקטנה בשבועיים האחרונים.

השכנים מגדלים להנאתם כמה תרנגולות לביצים. סתם כלוב פרוביזורי עם כמה אפרוחים ושתי תרנגולות. מדי פעם כשהם לא בבית הם מבקשים ממני לתת אוכל גם לכלב וגם לתרנגולות. ויש גם ביצים פה ושם.

אבל מסתבר שיש מחיר לתענוג.

יום אחד נקלע לחצרם תרנגול אדום כרבולת שחמד כנראה את הנקבות שבכלוב. השכן הצליח ללכוד אותו בארגז. עוד באותה שבת היו אצלו חברים שביקשו את התרנגול. החבר ניגש לארגז ובתמימות פתח את המכסה.

התרנגול ברח.

מאז התחיל לנו סיוט שלא ייאמן. התרנגול חיסל לי בשיטתיות את כל הגינה בשטח שקרוב לשכן. היו לי שם מלא תותים והוא אכל אותם אפילו שהיו ירוקים. עץ בננה צעיר הוא כיסח לגורמים ואפילו ששמתי עליו פח אשפה מתכתי כבד הוא הזיז אותו וחפר את שורשי הבננה. אללה יסטור.

מסביב לצמחי התות זרעתי פול. הצמחים דורשים הרבה מים וגדלו לגובה של כמעט 40 ס"מ כבר. התרנגול קרע את העלים העדינים במטרה לשלוף (כנראה) את הזרעים שבקושי צמחו. נזק לא יתואר.

במשך השבוע שעבר ניסינו בכוחות משותפים ללכוד את התרנגול אבל לא נחלנו הצלחה. הוא היה בורח לשיחים בחורש ליד.

היום בבוקר אחרי שראיתי את הנזק הלכתי שוב לשכן ולחצתי עליו למצוא פתרון. שילך להום סנטר שיביא תרדמון בתוך זרעים או שיקנה מלכודת או רובה או כל דבר. שירים טלפון לחברים שלו שיש להם לולים. בטח יש להם רעיון איך ללכוד אותו ובתור מוצא אחרון ביקשתי שישחרר את שון (הכלב) שקשור אצלו בגינה. אני בכלל לא סובל שקושרים כלבים ככה אבל זה כבר שייך לפוסט אחר.

(אחרי שהם שחררו את שון, ראיתי שיש לו עוד מלא קרציות. איזה מעצבן זה שאנשים מחזיקים בעלי חיים ומזניחים אותם. הבאתי אופטיגל ומילאתי אותו. הוא היה מתוק ולא זז בכלל).

מקודם שוב ראינו את התרנגול בגינה שלהם. ההורים של אשתי כאן לרגל יום ההולדת לבן והסבתא (זפתא) מלאת היוזמה אמרה לי: "קח שמיכה, יהיה לך יותר קל".

לא הייתי אופטימי אבל בכל זאת יצאתי עם השמיכה והרמתי קריאה סלולרית לבית של השכן. הבן יצא ואחריו האבא וחסמו את התרנגול מצד אחד. אדום הכרבולת נלחץ והתחיל לעוף לכל עבר....

הופס... ישר לידים שלי. כמעט כיסחתי לו את השכל הקטן כשתפסתי אותו בתוך השמיכה.

עכשיו הוא בתוך ארגז.

עשינו כמה דיונים לגבי אכילתו וכרגיל התברר לי שאני  רק פקה פקה. ללכוד אותו זה משהו אחד.

להרוג אותו, לנקות לו את הנוצות ולאכול.....בררררר...

אז רק צילמתי אותו שיהיה למזכרת. חבל שאתם לא שומעים את הקרקורים הזועמים שלו.

לפחות מישהו אחר כועס כאן ולא אני.

 מזל שהגינה שלי עדיין לא מושקעת מספיק. שבועיים תרנגול בגינה זה מלחמת עולם.