לילו מת

דחיתי את הפוסט על אילת ובסוף קרה מה שקרה ועכשיו אני רק מביא כאן תמונות לזכרו של החתול הצעיר שלי.

אני יודע שאם הוא היה בבית אז הוא היה חי עכשיו אבל החתולים אצלנו תמיד היו בבית ובחוץ.

אתמול, בדיוק אחרי שהשכנה לקחה את הילדים לתחנת ההסעה לקייטנה היא דופקת בדלת בפאניקה וקוראת לי לראות מי זה החתול שהרוג על הכביש.

הלב שלי ניבא רעות.

זה היה לילו על הכביש.

גופו השחור היה מכוסה בוץ. אחסוך מכם את התיאורים הפלסטיים.

בחטף הופיע החור השחור.

את מי להאשים? למה להאשים? במה זה יעזור?

יש מספיק מופרעים על הכביש הזה שנוסעים מהר מדי ובחוסר אחריות אבל יכול להיות שהוא נדרס גם ממכונית שנסעה לאט. הכל יכול להיות ואני לא רוצה לחשוב על זה.

זה היה יכול להיות גם אחד הילדים מהשכונה.

סטיץ', האחות שלו הריחה אותו על הכביש וייללה מרות. מאז שהם נולדו הם מחוברים ויונקים אחד מהשני בהדמיית אימא שמעולם לא הייתה להם.

את לילו לקחתי וסטיץ פשוט הצטרפה. השכנים אמצו אותה אבל לא אימוץ מלא כמונו אז היא הסתובבה בחוץ וייללה. וכל פעם שהכלב היה משוחרר הוא רדף אחריה עד חורמה.

בסוף היא הצטרפה ללילו (ואז הם קיבלו את השם לילו וסטיץ'. למי שלא ראה ולא מכיר את הסרט המצוייר החביב הזה אז מומלץ).

אח"כ האישה נשברה (כרגיל) והם יצאו החוצה. לא נורא, החורף כבר היה בסיומו והכל היה בסדר.

לילו היה חתול חביב ביותר. מתפנק מאד ומלא פוטנציאל לאהבה וכיופים. הכל נגמר בשבילו. לפחות זה היה מהר.

עכשיו סטיץ' לבד, אין לה כבר על מי להתפנק ואת מי לינוק. היא לא כל כך מוצאת את עצמה. מקווה שתשכח מהר.

אני שם כאן תמונות של לילו וסטיץ'. תמונות שלא חשבתי שאשים כי זה הרבה מדי.

מצרף כאן שיר שמתאים לי למצב רוח הכללי ולעובדה שיש לי בדיוק היום דשא חדש וסטיץ' מאד מפסוטה מהעובדה הזו.

שם השיר: הגננים היום עצובים

                  מבצע: יהודית רביץ

                  לחן:

                  מילים:

                  הגננים היום עצובים

                  אבל האיכרים

                  מברכים על הגשם

                  ואנחנו שנינו

                  אובדי עצה

                  מסתירים זה מזה

                  את עינינו

                  נהיה נבונים: אל תשאל

                  מה צמח, מה קמל

                  ומה נעקר מלב

                  הסערה הזאת

                  תחלוף עוד מעט

                  השאלה הזאת

                  תשכח עוד מעט

                  הנה מעל למגדל

                  כבר עומדת הקשת

תודה ענקית למתבגר של מקוקו שמצא לי תוך 30 שניות את המילים. יש לי רומן ארוך עם השיר הזה. נראה לי תמיד שאף אחד כמעט לא מכיר אותו. ראיתי אותה ( את יהודית רביץ) שרה אותו בהופעה חיה פעם אחת (טלוויזיה) וכושפתי. חיפשתי המון בקאזה ואיין.

בסוף העברתי מהקלטת וידאו שהיה לי לקובץ MP3. השד יודע אפוא הוא עכשיו. משום מה נדמה לי שאלו הם לא כל הבתים של השיר. מסובך השיר הזה.