חזרתי מבוסטון D:
וואו זה היה הדבר הכי מושלם בעולם!!!
אם יש לכם משלחות מהבית ספר - תסעו!
אני אספר על זה בהזדמנות.. יש הרבה לספר
-
אחרי יום אחד בבית ספר כבר מרגישים שוב את השגרה...
וואו כמה בעיות יש לי.. נראה לי שאני פשוט אברח לניו יורק ואשאר שם.
לשתות שוקו חם בסטארבאקס כל בוקר, לטייל קצת בסנטרל פארק, לעשות שופינג בשדרה החמישית ולאכול ארוחת ערב בטיימס סקוור.
ומידי פעם לבוא לבקר את כולם בארץ.
אז מה קרה עכשיו?
1. הלהקה. אני רוצה להצטרף אבל יש לי כל כך הרבה להשלים (שירים וריקודים) ואין לי זמן לזה
2. כל חומרי הלימוד שאני צריכה להשלים בגלל הנסיעה... בתקווה שאני באמת אבין משהו
3. מבחנים! ספרות וסוגיות ביהדות ומתמטיקה ופיזיקה ואז גם מחשבים וצרפתית. מתי אני אספיק ללמוד להכל?!
4. הג'ט לג.. :\ בא לי פשוט לקפוץ למיטה ולישון
5. הקור. למה כל כך קר פה?! ולמה יש גשם?? זה מדכא..
6. קוראים לא רצויים בבלוג. אז ידידי הטוב סיפר לי שמישהו קורא כאן ושהמישהו הזה סיפר לו על השיר שפירסמתי כאן (הפוסט הקודם). כאילו שזה לא מספיק.. השיר הזה מדבר על הידיד הטוב. אבל אני סומכת עליו מספיק כדי לדעת שגם אם הוא יגלה זה לא יפגע בחברות שלנו. אבל אני כועסת על ה"מישהו" הזה. אחרי שהוא עוד הבטיח לי שהוא לא קורא כאן יותר. ואפילו אמר לי "את צריכה להודות לי שאני לא קורא יותר את הבלוג שלך". אני ממשיכה להיפגע ממנו וסולחת פעם אחר פעם. די! נמאס! אין יותר סליחות. ואם אתה קורא את זה, תדע שאני כועסת. מאוד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
