thin and happy |
| 2/2017
תנגבי, נשפך לך קצת ציניות מרירה
אני מכריזה לאחרונה בקול רעם שאני לא רוצה מערכת יחסים ולא מעוניינת בבן זוג, כששואלים אותי למה, אני עונה בביטחון שאני עמוסה ושאין לי זמן או אנרגיות להשקיע במערכת יחסים חדשה או במשהו שהוא לא אני כרגע.
אבל האם באמת אין לי צורך בגבר שיעניק לי אינטימיות וצומת לב ?
זה נכון שאין גבר רציני שיסכים ללוח ההזמנים המטורף שלי ולאורח החיים שלי, שכולל בתוכו הרבה עבודה, יציאות ספונטניות בסופ"שים עד אמצע הלילה, ידידים עם עקיצות מיניות וחברות קרובות שהזמן הפנוי שלי שייך להן.
אבל האמתי שבעיקר אין לי אנרגיות להתאהב, לחוות את הכאב שכלול בחבילה הזאת, לכעוס ולהתעצבן על גבר שלא מעניק לי את מה שאני זקוקה לו, להיפגע, להתאכזב, לבכות, להיות מבולבלת, נסערת, מודאגת. עייפה רק מלחשוב על החיזור של ההתחלה, על המשחקים, על הפגישות, על התאמת הציפיות, על הניתוח האובססיבי והנשי של כל ניסוח הודעה ממנו או הוספת סמיילי.
זה כל כך פחדני מצידי, כל כך שלילי וחסר פרופורציה. גישה מוחרבנת וכל כך לא רוחנית.
אבל ההכרזה על זה מונעת ממני את הכאב הצפוי לבוא ובעיקר מתגלגלת לי כבר נפלא על הלשון.
אז כל עוד אני פחדנית, נשארתי עם האופציה היחידה לחזור לתקופת הסטוצים שלי, לתפוס לי יזיז או שניים, שייתנו לי לזיין להם את השכל כל פגישה כאילו זה מעניין אותם, בזמן שהם רק יחכו לזיין אותי. אחחח כמה חיוביות בפוסט אחד.
| |
|  כינוי:
disturbed_ girl מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
