זה שמדליקים בך אש, לא אומר שכל אמת בך צריכה להתפוצץ.

אני לא יודעת למה פתאום אני נזכרת חזק כל כך במה שקרה,

בשגרה של כמה ימים. 

פלשבקים

זכרונות

מעשים 

מילים

התנהגויות

תגובות

חוסר רצון

המשכיות על אף

חוסר תגובה

חוסר התייחסות

לא שמו לב. לא ידעו. לא צעקתי, לא דחפתי מספיק חזק. לא אמרתי ברור מספיק לא.

בחלק מהזמן הרגשתי אשמה, 

לרוב שוכנעתי שלא הייתי.

בית משפט

משטרה

מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.

המשפחה יוצאת מבית המשפט. אבא כעוס, אמא דאגנית. 

אף אחד לא מביט בי 

אבל עמוק בלב, כולם אוהבים 

יותר מתמיד. 

ואף מספיק גם בשביל הזמן שלא שמו לב.

חקירה ארוכה מדי במשטרה,

אבא כעוס. "סתם מבזבזים לך את הזמן היקר שלך! חוצפה!"

הדפסתי את כל הבלוג והגשתי לעורכי הדין,

שיעיפו מבט בפיסת חיים אפורה.

-

כואב לי בימים האחרונים.

-

נזכרתי אפילו בלוויה שלך, בקבר, במקום אליו הוכנסת, רפש.

וכל הפיסות הללו של הרוע 

טמונות בי עמוק בפנים

מעצם היותי

נכדתך.

ובעצמותיי אתה, 

עצם היותך.