היית כל כך מובך.
~
אז מה אם כולן לפניי היו דפוקות.
פגעו בך תאונות "הכאב וברח" על ימין ועל שמאל.
זה לא אומר שאני כזאת, לא אומר שאהיה כמותן.
אני לא מתכוונת לפגוע בך לעולם.
לתת לך את כל הזמן שאתה צריך.
אני חושבת שדי הוכחתי את זה בשנה האחרונה.
שלשום נפגשנו לראשונה.
זה היה הרבה מעבר למה שציפיתי.
טוב הרבה מעבר לחלומותיי.
לתמונות שהיו בראשי.
כל החושים קיבלו מקום,
הכל קם לתחיה.
הרגשתי איך אני מרגישה אליך.
הרגשתי כמה אני רוצה להמשיך להישאר שם.
צפוני שלי.
"...מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה
כשזה עמוק את יודעת
מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה
כשהוא רחוק את לבד...".
~
כן, אני יודעת שאתה מתכנן לעזוב את הארץ.
לא, זה לא מפתיע אותי ששוב זיהיתי את הבעייתיות שבקשר הזה ובכל זאת בחרתי להיכנס אליו,
ביודעין, מה מצפה לי, לקראת מה אני עתידה להיאבק בו.
אבל אני חושבת שאני משחררת את המגבלות האלו,
ונהנית מכל מה שיש לקשר הזה להציע לי.
לנו, לך(?)
~
תוהה אם נהנית שם כמוני, אם גם אתה לא מפסיק לשחזר.
אבל אני אניח לשאלות בצד.
זה לא הזמן לשאלות, יש מהן יותר מדי.
לך בראש, בלי שום קשר אליי,
לי, בלי שום קשר אליך
ולנו, עם הרבה קשר אל שנינו.
עכשיו זה הזמן לתשובות.
ואולי הגיע הזמן להבין
שהן לא צריכות להינתן במילים.
~
לא באמת האמנתי,
שאי פעם אשיר עם מישהו שירים של ג'ף באקלי.
הרגשתי כל כך הרבה חופש איתך
